טוענים את הסיפור…
טוענים את הסיפור…
בן מרסל וחלפו
מקום לידה: מבשרת ציון
בן חלפו ומרסל. נולד ביום י"א באייר תשי"ח (1.5.1958) בירושלים. למד בבית-הספר הממלכתי-דתי 'אראל' שבקסטל והמשיך בבית-הספר התיכון-מקצועי 'אבן העזר' שבבית-שמש, במגמה של מכונאות-רכב. מאיר היה ילד חרוץ וחביב וקנה לו חברים וידידים רבים. הוא היה פעיל במתנ"ס המקומי, למד 'קראטה' ואף הגיע לדרגה גבוהה בענף זה. כן עסק במלאכת-יד, בגילוף בעץ ובשזירת חוטים, הרבה לעסוק בספורט :כדורגל, כדורסל ומחניים. על-אף מגבלתו הפיסית (הוא שבר בעת משחק את רגלו, והשבר לא התאחה די-צורכו) היה פעיל בחברה ככל חבריו. מוריו בבית-הספר היסודי כותב: "מאיר היה מן התלמידים שבית-ספרנו התברך בהם, באשר הצטיין ברוח טובה ובנפש אצילה, אהב את הזולת, נזהר בכבוד חבריו ונהג בדרך-ארץ כלפי מוריו. גילה רצון עז לקנות תורה ולהרחיב דעת. וכך היה לדוגמה טובה לחבריו ולמקור להנאה וסיפוק למוריו ולמחנכיו." ומוסיף על-כך מורו בבית-הספר המקצועי: "מאיר היה מסור לעבודה ועשה את מלאכתו בנאמנות ובאהבה, כאמן העובד על יצירתו. על-אף התלאות הרבות, שתלמיד חייב לעבור לשם קניית המקצוע, עבד מאיר בחריצות ולא נטה להיכנע לשום מכשול שעמד בדרכו. יתר-על-כן, בעת הצורך גילה יזמה ברוכה, שבאה לידי גילוי כשהשתמש בדרכים מקוריות לפתרון בעיות בעבודה, שהניבו פרות ראויים לשבח." מאיר גויס לצה"ל בסוף יולי 1977 והושם, כאיש-מקצוע, לחיל-החימוש. בחיל זה עבר השתלמויות חיליות רבות ונשלח לשרת בסדנה גיסית. ביום ו' באדר א' תשל"ח (13.2.1978) נפל מאיר בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו הורים ושמונה אחים ואחיות. במכתב-תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "את מאיר הכרתי אישית מאז הגיע ליחידה... עול-ימים, תמים-דרך ונקי מרבב. מאיר עובד מצטיין היה, איש-מקצוע מעולה, יסודי ובקי בכל פרט. הוא יצר לעצמו תדמית של אדם חזק מאוד ברוחו ובאמונתו, מסור למשפחתו ומוכן לשרת את עמו. כשהוצעו לו תפקידים נוחים ביחידתו, לחם מאיר בחירוק-שיניים כדי להגיע רק לטנקים ולהיות בשורה הראשונה. אכן, נופלים ההולכים ראשונה." משפחתו הנציחה את זכרו בהוצאת חוברת הנושאת את שמו.
מקום למילים שתרצו להקדיש. ההקדשות נשמרות במכשיר שלכם בלבד ואינן מתפרסמות באתר.
התמונה מוצגת באיכות המקור הזמינה, ללא חיתוך פנים. פתיחת התמונה בגודל המקורי · מקור: אתר יזכור