טוענים את הסיפור…
כי הזיכרון נשאר לעד.
טוענים את הסיפור…
בן בירחלינה וברנרדו
מקום לידה: יקנעם (מושבה)
בן ברנרדו ובירחלינה. נולד ביום כ"ו בניסן תשי"ב (21.4.1952) בקולומביה. למד בבית-ספר יסודי בקולומביה ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-ספר תיכון ובטכניקום שבקולומביה. לואיס-פרננדו היה תלמיד חרוץ ומוכשר, שהצטיין במקצועות הטכניים, ובמיוחד אהב לעסוק במכונאות ובמסגרות. עם-זאת, היו לו תחומי התעניינות רבים, הוא שלח ידו בכתיבה וניהל יומנים אישיים, שבהם רשם את חויותיו ואת מחשבותיו. עם בואו לארץ בשנת 1974 עשה לואיס-פרננדו כשנה בקיבוץ 'המעפיל' כמתנדב. כעבור שנה עזב קיבוץ זה ועבר לקיבוץ 'רמת השופט' כדי ללמוד עברית באולפן שנפתח במקום. עם סיום האולפן נשא לאישה עולה חדשה מברית-המועצות, ושניהם עברו להתגורר בחיפה. כעבור זמן קצר עברו להתגורר בשיכון-עולים ביקנעם-עלית, בעוד פרננדו לומד בקורס לחרטות; סיים את הקורס בהצלחה רבה ונשלח לעבוד במפעל 'סולתם'. לואיס-פרננדו היה בחור אופטימי, עליז וחברותי, מקור-שמחה לסובבים אותו, כשהוא מנגן בגיטרה ושר שירים בספרדית, באנגלית ובעברית. הוא היה אדם רגיש, אשר שמר את צפונות-לבו לעצמו ולא התחלק עם רבים אלא רשם את אשר בלבו ביומנו האישי. פרננדו נקשר קשר עמוק למדינת-ישראל, ביקש להתאקלם בארץ ולשרת בצה"ל, על-אף שרבים מבני-משפחתו וחברי-ילדותו נשארו בקולומביה. פרננדו גויס לצה"ל בתחילת ספטמבר 1977 והוצב לחיל-ההנדסה. הוא היה חייל מצוין, ששימש דוגמה לחבריו במזגו הטוב ובסבילותו. הוא השתדל לא להדאיג את בני-משפחתו והקפיד לבקר את אשתו ואת בנו הקטן. ביום י"ג בטבת תשל"ח (22.12.1977) נפל בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שברעננה. השאיר אחריו אישה, בן ואם. במכתב-תנחומים כתב מפקדו: "לואיס היה חייל מצטיין בפלוגה, בעל רצון עז לשרת את המולדת וביצע תפקידו לשביעות רצון מפקדיו גם מעבר למה שנתבקש לבצע מבלי לרטון".
מקום למילים שתרצו להקדיש. ההקדשות נשמרות במכשיר שלכם בלבד ואינן מתפרסמות באתר.