טוענים את הסיפור…
כי הזיכרון נשאר לעד.
טוענים את הסיפור…
בן סוניה ושבתאי
מקום לידה: חיפה
בן-זקונים לשבתאי ולסוניה, מניצולי-השואה. נולד ביום י"ז בתשרי תש"ז (12.10.1946) בריגה שבברית-המועצות. עלה ארצה עם משפחתו בשנת 1971. למד בבית-הספר היסודי מספר 9 שבריגה ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון מספר 25 שבריגה. עם תום לימודיו התיכוניים הוענקה לו מלגה להמשך לימודיו בטכניון, בפקולטה להנדסת-מכונות. כבר בילדותו גילה יעקב יכולת רבה בתחום העיוני והצטיין בלימודיו, במיוחד במקצועות החרטות והריתוך. בד-בבד עם לימודי-הערב התיכוניים עבד במפעל לייצור חלקים למכשירי-קשר ואת הכנסותיו מסר להוריו הזקנים, כסיוע לקיום המשפחה. בהיותו בן 21 הוענק לו תואר מהנדס-מכונות והוא המשיך לעבוד במפעל כמהנדס. בשנת 1969 שב ללמוד בטכניון בניית ספינות ועד עלייתו לישראל הספיק לסיים שלוש שנות-לימודים. יעקב עזר לחבריו ללימודים והיה אהוב על כולם. הוא היה חובב-ספורט והצטיין בשחייה. את זמנו הפנוי הקדיש לספרות יפה, לספרות מקצועית ולקולנוע. בשנת 1967 נשא אישה, ובשנת 1970 נולד בנו הראשון - מיכאל. בברית-המועצות היה יעקב פעיל-עלייה, חדור תודעה ציונית מגיל צעיר וגאה במוצאו היהודי. משפחתו עלתה לישראל בשנת 1971 והשתקעה בחיפה. לאחר משך-לימודים קצר באולפן לעברית, התקבל יעקב לעבוד בתע"ש, כמהנדס-מכונות. בשנת 1974 נולדה ליעקב בת - עידית - אחות לבנו הראשון, מיכאל. יעקב גויס לצה"ל בדצמבר 1972. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס מש"קי תותחי- נ"מ 37 מ"מ, הוצב למילואים ביחידת תותחי-נ"מ. ביום הראשון למלחמת יום-הכיפורים נקרא יעקב לשירות-מילואים ביחידתו. ביום כ"ט בכסלו תשל"ו (3.12.1975) נפל יעקב בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבחיפה. השאיר אחריו אישה, בן ובת והורים. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "יעקב היה חייל למופת. בעת שירותו בגדוד גילה הצטיינות הן במילוי תפקידו הצבאי והן ביחסו לחבריו בסוללה ובגדוד".
מקום למילים שתרצו להקדיש. ההקדשות נשמרות במכשיר שלכם בלבד ואינן מתפרסמות באתר.
התמונה מוצגת באיכות המקור הזמינה, ללא חיתוך פנים. פתיחת התמונה בגודל המקורי · מקור: אתר יזכור