טוענים את הסיפור…
כי הזיכרון נשאר לעד.
טוענים את הסיפור…
בן מרים ומשה
מקום לידה: דורות
בן משה ומרים, חברי קיבוץ דורות. נולד ביום י"א באב תש"ב (28.7.1942) בקיבוץ. עם היותו כולו מלא שמחת-חיים הביעו פניו רצינות ובגרות תמיד. אחרי שסיים את בית-הספר היסודי בקיבוצו המשיך ללמוד בבית-הספר התיכון באפיקים עד שסיים בו את כיתה י"ב. גויס לצה"ל באוגוסט 1961 ושירת בחיל-האויר כטייס. נמצא בקורס מדריכים בבית-הספר לטיס של חיל-האויר והיה חבר נאמן לאחיו-לשירות. הגיע לדרגת סרן, אך כאשר סיים את חמש שנות- שירותו, שעליהם חתם, חזר הביתה; הוא לא קיבל חופשה מן הצבא לשנה - כי זה לא היה ניתן לו לו גם רצה בכך - אלא שהתפטר מצבא-הקבע כדי להשתקע בביתו ולנסות למצוא בו את מקומו לתמיד, כי את דורות אהב בכל מאודו והיה קשור מאד למשפחתו, לחברי-המשק, לענפיו ולכל אותו הווי-החיים המיוחד האפייני לקיבוץ. לאחר שעזב את הצבא בילה קיץ אחד באירופה בסיורים במקומות שונים ומעניינים. במארס 1965 הוסמך כמדריך-טיסה ושימש בהדרכה עד יום שחרורו מצה"ל בינואר 1967. באביב של 1967 בילה שוב בחיל-האויר וחזר לקיבוץ. בשעה ששהה בתוך הקיבוץ היה מוכן לצאת לכל עבודה שתידרש ממנו במשק ולא ביקש זכויות כטייס. אך הוא ידע את האחריות העצומה הרובצת על אזרח-המדינה, כעל כל חבריו הטייסים, וכך יצא לטיסתו האחרונה לרמה הסורית לטיסה אחת אחרי רבות שקדמו לה - אך ממנה לא חזר עוד, כי ביום הרביעי לקרבות, הוא כ"ט באייר תשכ"ז (8.6.1967) נפל עתניאל בקרב שנערך מעל רמת-הגולן ומטוסו הופל; שרידי-המטוס נמצאו אך גופתו לא נמצאה בשטח אשר נסרק ושם נמצאו שברי-קסדה אשר זוהתה כקסדתו של עתניאל. גופתו, כאמור, לא נמצאה ומצבה הוצבה לזכרו בחלקת הנעדרים בבית-הקברות שעל הר-הרצל בירושלים. במקום של נפילת המטוס הוקם גלעד. ביום השנה לנפלו הוציא לאור קיבוץ דורות חוברת- זכרון על שמו (יחד עם שמו של עמירם אסא). בספר "בדרכם", בהוצאת איחוד הקבוצות והקיבוצים לזכר חברי האיחוד שנפלו במערכה, מובאים דברי חברים עליו וכן דברים משלו. באוגוסט 1974 נמצאה גופתו של עתניאל וביום 14.8.1974 הובא למנוחות בבית העלמין בקיבוץ דורות.
מקום למילים שתרצו להקדיש. ההקדשות נשמרות במכשיר שלכם בלבד ואינן מתפרסמות באתר.
התמונה מוצגת באיכות המקור הזמינה, ללא חיתוך פנים. פתיחת התמונה בגודל המקורי · מקור: אתר יזכור