טוענים את הסיפור…
כי הזיכרון נשאר לעד.
טוענים את הסיפור…
בת מוסיה ויהודה
מקום לידה: כפר סבא
בת מוסיה ויהודה, נצר למשפחת רבנים בליטא. נולדה ביום י"ח בתשרי תרפ"ט (2.10.1928) בתל-אביב. אחרי שגמרה בהצטיינות את הגימנסיה "השכלה" החלה ללמוד משפטים, אהבה ספרות יפה והרבתה לחבר שירים. חלק מפרי עטה נדפס בעיתונות בעודה בת 17, כגון "צפיה" - ב"דבר", "שתי טרצינות" - ב"הארץ" ועוד. למדה עזרה ראשונה והיתה פעילה במחתרת לח"י שלחמה נגד הבריטים. כינויה במחתרת היה "דינה". במלחמת-העצמאות התגייסה לצבא הגנה לישראל. התאמנה בימאות בקיסריה, הועברה לגדוד משוריינים וסיימה בהצלחה קורס חובשות מחלקתיות. אחרי תום ההפוגה הראשונה השתתפה כחובשת בקרבות מבצע "דני". במסירות-נפש הגישה עזרה ראשונה לפצועים בתוך סערת הקרב, ותוך כדי כך חיברה שיר לזכר מפקד מחלקה שנפגע ולא עלה בידה להציל את חייו. עם יחידתה השתתפה בכיבוש יהודיה, שדה-התעופה לוד ובית- נבאלה וסירבה לעזוב את מקומה כשהגיעה השעה להחליפה. ביום ג' בתמוז תש"ח (10.7.1948) בהיותה ליד שיירת משורינים שחדרה לכפר דיר-טריף, נפל פגז לתוך הזחל"ם שנסעה בו ושני רסיסים פגעו בראשה ושמו קץ לחייה. בת-שבע הובאה למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בכפר סבא. אחרי מותה נדפסו כמה משיריה בעיתונים צבאיים ואזרחיים, ובהוצאת מחברות לספרות (תל-אביב, תש"ט) יצאו שיריה בספר קטן בשם "יום ירוק". קטע אחד משיריה מסדרת "לטרון" מציין את דרך כתיבתה הרגישה: "...ושחור-רובים פעור, מבריח / ענן בשחק מצטחק, / לוהט ברשע, בזדון מבליח. / אך אמונה על כל ניתזת, / ומתנגנת כסימפונית- אדירים, / היא תנוגן עד תושב המולדת, / היא תנוגן ותחי למאזינים." ארבע השורות האחרונות נחרתו על מצבת קברה.
מקום למילים שתרצו להקדיש. ההקדשות נשמרות במכשיר שלכם בלבד ואינן מתפרסמות באתר.
התמונה מוצגת באיכות המקור הזמינה, ללא חיתוך פנים. פתיחת התמונה בגודל המקורי · מקור: אתר יזכור