טוענים את הסיפור…
כי הזיכרון נשאר לעד.
טוענים את הסיפור…
בן שולמית ויעקב
מקום לידה: ירושלים
בן שולמית, לבית חזנוב, ויעקב, נולד ביום כ"ד באייר תרפ"ה (18.5.1925) בירושלים. למד בגימנסיה העברית ובמוסד החינוכי במשמר העמק. התקשר לחיי הקיבוץ ולתנועת "השומר הצעיר", בה המשיך לעבוד ולהדריך גם אחרי עוזבו את המוסד. לפני סיימו את לימודיו בבית-הספר התיכון התגייס לפלמ"ח כחבר הכשרת "נירים" ושירת שנתיים בשער העמקים ובתל עמל, ואחר-כך - שנתיים נוספות במסגרת ה"חטיבה" בפלוגה שמרכזה היה בעין חרוד. בתקופה זו עבד בקביעות ברפת והתמסר גם לגידול כלבי- שמירה ואימונם השיטתי. מתוך חיבתו העמוקה לבעלי-החיים בחר במקצוע של רופא-וטרינר, ואחרי שחרורו מהפלמ"ח התחיל להתכונן במרץ לבחינות-הבגרות כדי להמשיך אחר-כך את השתלמותו באוניברסיטה. היה מלא חדוות-חיים ומרץ ושימש מרכז של ערנות בין חבריו וחניכיו הרבים. מיד עם פרוץ מלחמת-העצמאות חזר לשירות פעיל ונשלח לגוש עציון. שם עבד בביצור המקום והכנתו לקראת המלחמה. בגלל מחסור חמור באנשי-מגן בגוש יצא לתל-אביב כדי לזרז משלוח תגבורת לשם ואמנם הצליח בשליחותו זו. בשובו הצטרף לאנשי מחלקת הל"ה ("מחלקת ההר"), לוחמי פלמ"ח וחי"ש שנשלחו כתגבורת לגוש עציון לאחר ההתקפה הגדולה על הגוש ביום 14.1.1948. הלוחמים יצאו לדרכם מהרטוב בליל 15-16 בינואר והם עמוסים בנשק, תחמושת וציוד, אך בשל שעת היציאה המאוחרת וקשיי הדרך לא הצליחו להגיע לגוש בעוד לילה. עם שחר התגלתה המחלקה על-ידי כפריים באזור הכפרים בית נטיף, ג'בע וצוריף, שהזעיקו את ערביי הסביבה למקום ואלה כיתרו את המחלקה. הלוחמים התארגנו על אחת הגבעות ("גבעת הקרב" כיום) ולחמו בהמוני הערבים עד שנפלו כולם בקרב, ביום ה' בשבט תש"ח (16.1.1948). הובא לקבר-אחים עם הל"ה בכפר עציון. אחרי מותו הוענקה לו דרגת סגן. ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר למנוחת-עולמים עם שאר חללי הגוש, בבית- הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.
מקום למילים שתרצו להקדיש. ההקדשות נשמרות במכשיר שלכם בלבד ואינן מתפרסמות באתר.
התמונה מוצגת באיכות המקור הזמינה, ללא חיתוך פנים. פתיחת התמונה בגודל המקורי · מקור: אתר יזכור