טוענים את הסיפור…
כי הזיכרון נשאר לעד.
טוענים את הסיפור…
בן חיינה ורפאל
מקום לידה: חיפה
בנם של חיינה ורפאל. נולד ביום כ"ד באדר תרפ"ו (10.3.1926) בממל (כיום – קלייפדה) שבצפון ליטא. אח קטן לדויד. ירחמיאל, שמגיל צעיר כונה מיקי, גדל והתחנך בבית ציוני מסורתי בו שמרו על כשרות, הקפידו ללכת לבית כנסת בשבתות ולציין את החגים היהודיים. למד לימודי יסודי בגימנסיה גרמנית, בה הקדישו זמן ללימודי לשון וספרות גרמנית ולטינית. במקביל ללימודיו לקח חלק בתנועת הנוער "בר כוכבא", תנועת ספורט יהודית-לאומית, בה עסק בפעילויות ספורטיביות ולמד על ארץ ישראל. עם עליית הנאצים לשלטון החלו בגימנסיה בה למד גילויי אנטישמיות, הוא נאלץ לעזוב את הלימודים ועבר יחד עם משפחתו לעיר שוולי. בקיץ 1941 הוכנסו יהודי העיר לגטו. ירחמיאל עבד עם אביו בעבודות כפייה במפעל עורות שהיה בסמוך, באותה עת אבד הקשר עם אחיו. לאחר כשלוש שנים הועברו למחנה הריכוז שטוטהוף, שם אימו הופרדה מהם ונרצחה. לאחר מספר חודשים נפטר גם אביו, זמן קצר לפני תום המלחמה. עם סיום המלחמה הועבר למחנה פליטים באיטליה כשהוא יתום משני הוריו ואינו יודע מה עלה בגורל אחיו הגדול. במחנה הפליטים פגש בשנית באסתר לבית קוורטובסקי, אותה הכיר במחנה הריכוז, והשניים היו לזוג. בספטמבר 1946 הם עלו לארץ ישראל באונייה "פלמ"ח". זו התגלתה על ידי משחתת בריטית והשוהים בה הועברו לנמל חיפה וגורשו למחנה מעבר בקפריסין. כשהבין את גזירת הגירוש ירחמיאל קפץ למים, ולאחר שחייה של שעות הגיע לחוף בת גלים בחיפה כשהוא פצוע ומותש. אושפז בבית החולים רמב"ם בחיפה ולאחר ששוחרר הועבר למחנה מעצר בעתלית – שם שהה במשך שלושה חודשים עד שקיבל אשרת כניסה לארץ ישראל. לאחר שחרורו מהמחנה גר בצפון, עבד בקידוחי מים בקריית חיים ולאחר מכן עסק בעבודות בניין וכקצין ביטחון בבתי הזיקוק בחיפה. התגייס למחתרת "ההגנה" ושירת בחטיבת "אלכסנדרוני" במלחמת העצמאות. באותם הימים התאחד עם אסתר, ששוחררה ממחנה המעבר בקפריסין. בני הזוג התחתנו בשנת 1948, בעיצומה של המלחמה. הם גרו בחיפה, בה גידלו את ילדיהם רפאל (רפי) ונתנאל (נתי). ב-1950 התגייס למשטרת ישראל. שירת שלושים ואחת שנים במסירות, במהלכן התקדם לדרגת סגן משנה. במהלך שירותו נפצע ולאחר החמרה במצבו פרש מהשירות בשנת 1981. לאחר פרישתו הוא התנייד בכיסא גלגלים. ירחמיאל היה איש אשכולות, אוטודידקט, קרא ספרים רבים בשפות שונות (עברית, אנגלית וגרמנית). איש משפחה למופת, מסור לרעייתו ולילדיו שהיו תמיד בראש מעייניו. זיכרון השואה ואובדן בני משפחתו במלחמה עיצבו את אישיותו, הוא דאג להנציחם במוזיאון "יד ושם" ובארכיון המוזיאון ניתן למצוא גם את עדותו למאורעות השואה. ירחמיאל (מיקי) לויט נפטר ביום א' בתמוז תשע"ז (25.6.2017). בן תשעים ואחת בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין חיפה שדה-יהושע. הותיר אחריו אישה ושני בנים, נכדים ונינים. על מצבתו נכתב: "ניצול השואה, אוד מוצל מאש. אציל נפש, איש משפחה אוהב ומסור".
מקום למילים שתרצו להקדיש. ההקדשות נשמרות במכשיר שלכם בלבד ואינן מתפרסמות באתר.
התמונה מוצגת באיכות המקור הזמינה, ללא חיתוך פנים. פתיחת התמונה בגודל המקורי · מקור: אתר יזכור