טוענים את הסיפור…
כי הזיכרון נשאר לעד.
טוענים את הסיפור…
בן שרה ואברהם
מקום לידה: ראשון לציון
בן שרה ואברהם. נולד בשנת תש"ז (1947) בטורקיה. אח של מרים, ציונה, יעקב ורבקה. בנימין (בני) עלה עם משפחתו מטורקיה לישראל. בני המשפחה הקימו ביתם בשכונת שפירא בתל אביב, שם גדל והתחנך. ילד שובב עם נמשים על הפנים, חברותי ואהוב. נהג להשתובב ולבלות במחיצת חבריו לשכונה, הם נהנו ממעשי קונדס וממשחקים יחד. פיקח ובעל זיכרון צילומי היה, יכולותיו גבוהות. אוהביו סיפרו שהוא לא אהב לעשות שיעורים, אך בשל היותו בעל זיכרון צילומי ידע לפתור את כל השאלות בראשו במהירות הבזק ומסר אותן למורה. "מספר פעמים היו בטוחים שהוא העתיק", סיפרו, "עד שהוכיח כי יש לו יכולת לחשב הכול בראש". בזכות היכולות המצוינות שהפגין במסגרת לימודיו, יזם מנהל בית הספר בו למד את המעבר שלו ללימודי תיכון בבית הספר "אורט יד סינגאלובסקי" בתל אביב. הוא למד במגמת חשמל וסיים אותה בהצלחה. בהגיעו לגיל גיוס שובץ לשירות בחיל החימוש (כיום - חיל הטכנולוגיה והאחזקה), עבר הכשרות שונות ושירת במקצועו. אחרי הסדיר המשיך בשירות מילואים, במסגרתו לקח חלק בלחימה במלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973. עם שחרורו מצה"ל החל לעבוד, והשתלב היטב בשוק האזרחי הודות למקצועיותו. הכיר את נעמה בחירת ליבו, השניים נישאו ובמרוצת השנים נולדו להם שלושה ילדים – אבי, שרית ושלום. בני היה אדם בעל טוב לב אינסופי וחמלה אותם העניק לכל אדם ואדם באשר הוא. אופטימי חסר תקנה שלא נתן לכל אתגרי החיים לרפות את ידיו. שמח בחלקו וחיוכו כובש. הוא ראה את הטוב שיש לחיים להציע והמוטו שלו היה - ״הכול יהיה בסדר״. בתו שרית סיפרה כי הבדיחה במשפחה הייתה כי הוא נולד עם גלולת שמחה. במהלך השנים המשיך בשירות מילואים פעיל. באחת הפעמים בהן נקרא לשירות נדבק בווירוס שפגע בשתי כליותיו, מאז נאלץ לעבור טיפולי דיאליזה תכופים על מנת לייצב את מצבו. חרף הצורך בטיפול רפואי תדיר, התעקש להמשיך ולחיות את חייו, לפרנס את משפחתו וליהנות מהזמן במחיצת אשתו וילדיו. הוא הוקיר את הזמן יחד ולימים זכה להפוך סב לשתי נכדות – מיקה ומאיה. לאורך השנים נשא בני בגבורה את מחלתו תוך שהוא שומר על גישה אופטימית וחיוך, אך מצבו הרפואי התדרדר בהדרגה עד שנזקק להשתלת כליה. בני משפחתו סיפרו כי באחד הלילות לאחר המתנה ארוכה התבשר כי נמצאה לו כליה וההתרגשות הייתה רבה. הוא עבר ניתוח השתלה וחל שיפור מה במצבו, ואולם בשנים הבאות סבל מסיבוכים שונים בעקבות המחלה. בחודש יוני 2019 איבד את אבי, בנו בכורו, שנפטר כתוצאה ממחלת הסרטן. בנימין (בני) סגס נפטר ביום ל' באב תשע"ט (31.8.2019). בן שבעים ושתיים שנים בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין הישן בראשון לציון. הותיר אחריו אישה, בת ובן, שתי נכדות, אח ואחות. ספדו לו אוהביו: "הוא היה איש אהוב מאוד בקרב משפחתו והבריות. מעולם לא הפסיק לחייך ולראות את הטוב שיש לעולם להציע גם ברגעים קשים".
מקום למילים שתרצו להקדיש. ההקדשות נשמרות במכשיר שלכם בלבד ואינן מתפרסמות באתר.
התמונה מוצגת באיכות המקור הזמינה, ללא חיתוך פנים. פתיחת התמונה בגודל המקורי · מקור: אתר יזכור