טוענים את הסיפור…
טוענים את הסיפור…
בן שלומית ואריה
מקום לידה: נתניה
בנם של שלומית ואריה. נולד ביום כ"ח באדר א' תשל"ח (7.3.1978) במושב אמץ. אח לשחר וצחי. אייל למד בבית הספר היסודי כפר ויתקין ובבית הספר התיכון בן גוריון בעמק חפר. היה נער חברותי, אהוב על חבריו, מאוד ידידותי ומעט שובב. בנובמבר 1996 התגייס לצה"ל והתנדב לשרת בחטיבת הצנחנים, גדוד 202. מפקד המחלקה של אייל תיאר אותו כך: "אייל היה לוחם אמיץ, נחוש, אהוב מאוד על חבריו ומפקדיו, ביצע כל משימה שהוטלה עליו בנכונות מלאה ותמיד היה ראשון להתנדב לסייע. היה בעל הומור שנון ונכון תמיד לשאת בנטל". אייל סיים מסלול והתקבל לפלוגה המסייעת של גדוד 202. בקיץ 1998 עלה הגדוד לתעסוקה מבצעית בלבנון בגזרת רכס רמים. הוא הוצב יחד עם פלוגתו במוצב ציפורן והשתתף בפעילות מבצעית רבה ברצועת הביטחון בלבנון. במהלך פעילות מבצעית בלילה של ה- 21.9.1998 נפל נקפדון (כלי רק"מ) לנהר הליטני. על הנקפדון היו 2 לוחמים. אייל הוקפץ כחלק מכוח חילוץ מהפלוגה המסייעת לאתר את הנקפדון ולחלץ את נהג הכלי ההרוג שהיה לכוד בתא הנהג. החילוץ היה קשה ומורכב. אייל היה לוחם בחוליה שמשימתה הייתה לחלץ את הנהג. על אף שהיה מדובר במשימה קשה מאוד פיזית ונפשית, כמו בכל שירותו גם משימה זו הוא ביצע באומץ ובנחישות האופייניים לו. הנהג ההרוג חולץ רגלית על גבי אלונקה בהליכה ממושכת של שעות רבות תחת איום מתמיד של ירי, אולם צוות החילוץ עמד במשימה והביא את הלוחמים ההרוגים לקבורה בישראל. בנובמבר 1998, תקופה קצרה לאחר מכן, סיים אייל את שירותו והשתחרר מצה"ל. שירת במילואים בחטיבת צנחנים 623 עד שהשתחרר סופית מהשירות. אייל שוורץ נפטר ביום ד' בסיון תשע"ח (18.5.2018). בן ארבעים בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין במושב ילדותו אמץ. הותיר אחריו הורים ושני אחים.
מקום למילים שתרצו להקדיש. ההקדשות נשמרות במכשיר שלכם בלבד ואינן מתפרסמות באתר.
התמונה מוצגת באיכות המקור הזמינה, ללא חיתוך פנים. פתיחת התמונה בגודל המקורי · מקור: אתר יזכור