טוענים את הסיפור…
כי הזיכרון נשאר לעד.
טוענים את הסיפור…
בן רינה ומיכאל
מקום לידה: רמת גן
בנם היחיד של רינה ומיכאל. נולד ביום כ"ט בתמוז תש"ה (10.7.1945) בבוקרשט בירת רומניה. אוגין, אשר כונה בפי אוהביו "ג'נו", למד בבית ספר יסודי ובתיכון באזור מגוריו. תלמיד חרוץ ונבון אשר הלימודים קלים לו, זכה בתעודות הצטיינות על הישגיו הגבוהים. בשעות הפנאי נהנה לשחק כדורגל וטניס, וכשבגר השתתף בקבוצת הנוער בליגת הטניס בעיר. שובב ובעל תושייה, אחד הסיפורים אשר ליוו את ימי ילדותו היה כי בימי החורף הקרים נהג לפקוד את המאפייה השכונתית ולשכב להתחמם בין כיכרות הלחם שנחו על המדפים. בשנת 1965 עלה עם בני משפחתו ארצה. הוא נקלט בקיבוץ פרוד שבגליל העליון, שם למד עברית, השתלב בענף החקלאות וסייע בקטיף אפרסקים במטעי המשק. עם גיוסו לצה"ל שובץ אוגין לשירות בחיל התותחנים, ולאחר שעבר הכשרה מתאימה הוצב בבסיס בצפון הארץ. נהנה משירותו הצבאי, ויצר קשרים טובים עם חבריו ליחידה. במהלך מלחמת ששת הימים, ביוני 1967, עת שלחם עם חבריו ליחידה בגזרה הצפונית כנגד האויב הסורי נפצע קשה בבטנו כתוצאה מירי פגז והובהל לקבלת טיפול רפואי בבית החולים רמב"ם בחיפה. לאחר הליך אשפוז ושיקום ממושכים בני כמעט שנה שוחרר לביתו. נחוש לחזור לחייו ולממש את עצמו, החל ללמוד הנהלת חשבונות במוסד לימודי בחיפה ובמקביל עבד כמנהל מרפאות החוץ בבית החולים פוריה שבטבריה. בתקופה זו הכיר את שרה שעבדה כמחסנאית במחסן התרופות בבית החולים. השניים נפגשו במהלך ארוחת בוקר בחדר האוכל של צוות העובדים, החלו לצאת ונהנו מזוגיות חמה ואוהבת. ב-10 במרץ 1976 נישאו ב"בית האזרח" ברמת גן והקימו את ביתם בעיר. במרוצת השנים נולדו להם שתי בנות – מיכאלה ורוניה. אוגין היה בעל ואב מסור ואוהב אשר שם את רווחת משפחתו בראש מעייניו. הוקיר את הזמן יחד ונהנה מבילויים משותפים. כצעד נוסף בבניית הקריירה שלו, השלים לימודי ראיית חשבון. בהמשך עבד כחוקר במשרד האוצר ובמכס, מקצועי ומוערך בקרב חבריו ומנהליו. בזמנו הפנוי נהנה לקרוא ספרים, בעיקר בתחום ההיסטוריה העולמית. איש אשכולות היה ובעל ידע כללי נרחב, "תמיד הפגין ידע רב" סיפרו אוהביו, "ובכל הוויכוחים הייתה ידו על העליונה. הוא אהב מאוד את הארץ ופרגן לה בכל מצב". אוגין ויקטור נפטר ביום כ' בניסן תשס"ח (25.4.2008). בן שישים ושתיים בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין "טוהר רחל" בטבריה. הותיר אחריו אישה ושתי בנות. על מצבתו כתבו אוהביו: "יישמרו הרגעים היפים והטובים, יישארו החיוכים ועמם הכאבים. אוהבים אותך בין הדמעות, המשפחה שלך שרואה אותך רק בחלומות ובתמונות".
מקום למילים שתרצו להקדיש. ההקדשות נשמרות במכשיר שלכם בלבד ואינן מתפרסמות באתר.
התמונה מוצגת באיכות המקור הזמינה, ללא חיתוך פנים. פתיחת התמונה בגודל המקורי · מקור: אתר יזכור