טוענים את הסיפור…
כי הזיכרון נשאר לעד.
טוענים את הסיפור…
בן מרים ואברהם
מקום לידה: הוד השרון
בנם של מרים ואברהם. נולד ביום כ"ט באדר תשי"ח (21.3.1958) בכפר סבא. ילד שני במשפחה, אח לרבקה (ריקי), יוסף (יוסי), אריה ורונן. רחמים, שכונה "רמי" בפי כול, גדל והתחנך בהוד השרון. למד בבית הספר היסודי "שפרינצק" ובתיכון על שם מוסינזון. בנעוריו הצטרף כחניך לתנועת "הנוער העובד והלומד" וכעבור זמן היה למדריך. אחת הנערות בקבוצה שהדריך הייתה נינט, שגם למדה בבית ספרו. השניים התאהבו והיו לבני זוג. חברות אמת שררה ביניהם. בשנת 1976 התגייס לצה"ל. הוא שירת בחיל השיריון ומילא מספר תפקידים, בהם נהג תובלה. מקץ שלוש שנות שירות השתחרר, מאז נקרא מדי פעם בפעם לשירות מילואים. ביוני 1980 נישא לנינט. הם בחרו לגור בהוד השרון והחלו לבנות את חייהם המשותפים. עם פרוץ מלחמת לבנון הראשונה ביוני 1982 גויסו חבריו לשירות מילואים. רמי, שלא נקרא להתייצב לשירות, רצה לתרום למדינה והחליט להתנדב. במהלך הלחימה נחשף למראות קשים שלא הרפו ממנו למשך כל חייו. בשובו מהמלחמה איבד משקל רב וחש ברע, ולכן פונה לבית החולים "מאיר" בכפר סבא לקבלת טיפול רפואי. בבדיקות אובחן כחולה סוכרת בעקבות הטראומה מחוויות המלחמה, ושנה לאחר מכן הוכר כנכה צה"ל. עוד טרם המלחמה נולד לו ולרעייתו הבן הבכור שי, ולאחר מכן נולדו הבת דנה ובן הזקונים אורן. בינו ובינם שרר קשר קרוב וחברי, והילדים חשו ביטחון לפנות אליו בכל בעיה או בקשה. חרף הקשיים שעבר לא התלונן, החזיק בהשקפה חיובית על החיים ואהב אותם. מאחר שרצה לזמן לעצמו רק תכנים אופטימיים ומשמחים, לא שיתף את קרוביו בחוויות המלחמה הקשות. המוטו שלו היה: "תחייך אל העולם, והוא יחייך אליך בחזרה". כשנשאל לשלומו, נהג להשיב: "עשר". רמי היה איש עמל חרוץ וישר דרך, אדם חייכן ואהוב על הבריות. ניחן בחוש הומור מפותח וידע להצחיק את סובביו. הודות לכל זאת תמיד הצליח להשרות סביבו אווירה קלילה ונעימה. בחודש מאי 2007, שנה אחרי שזכה לחגוג את בר המצווה של בנו הצעיר אורן, נפטר. רחמים (רמי) רבינוביץ נפטר ביום י"ח באייר תשס"ז (6.5.2007). בן ארבעים ותשע בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין "נווה הדר" בהוד השרון. הותיר אישה, שני בנים, בת ושני אחים. על מצבתו חקקו אוהביו: "אבא גנוב, בעל אוהב, מחבק, מנשק, חייכן ומצחיק את כולם. בליבנו תישאר לעולם". כתבה בתו דנה: "אבא שלי, נשמה יקרה, הגעגועים שורפים בלב יום-יום, הכאב והפספוס עצומים. מקווה שאתה נח וגאה בי. אוהבת אותך לתמיד".
מקום למילים שתרצו להקדיש. ההקדשות נשמרות במכשיר שלכם בלבד ואינן מתפרסמות באתר.
התמונה מוצגת באיכות המקור הזמינה, ללא חיתוך פנים. פתיחת התמונה בגודל המקורי · מקור: אתר יזכור