טוענים את הסיפור…
כי הזיכרון נשאר לעד.
טוענים את הסיפור…
בן רוזה וחיים
מקום לידה: אשדוד
בנם הבכור של רוזה וחיים. נולד בשנת תשי"ב (1951) בעיר קזבלנקה שבמרוקו.
כשהיה בן שנתיים, עלה ארצה עם משפחתו, והם התיישבו במושב לוזית שבשפלת יהודה, בין הערים בית שמש וקריית גת.
אלי גדל והתחנך בלוזית בשנות ילדותו המוקדמות, ולמד בבית ספר יסודי מקומי. כשהיה בן תשע, עברה המשפחה ליבנה, אלי המשיך ללמוד בבית ספר יסודי בעיר ובהמשך למד בתיכון "עמל" ברחובות במגמת חשמל.
אחרי שעות הלימודים, עבד אלי במפעל החשמל "אחים קיפר בע"מ" ברחובות, וסייע בפרנסת המשפחה. עבודתו, שכללה הכנת לוחות חשמל, הייתה כרוכה בחישובים מתמטיים ודרשה דיוק ומקצועיות. אלי הצטיין בתפקידו וכולם צפו לו עתיד מזהיר.
קרוביו מספרים שנראה אז כמו שחקן קולנוע - נאה, מרשים ובעל פנים מאירות. הוא היה חברותי מאוד, תמיד מוקף בחברים וחברות, איתם אהב לצאת לבלות ולטייל. עוד אהב להאזין למוזיקה של זמרי הפופ הבריטיים אנגלברט המפרדינק וטום ג'ונס.
ב-1969 התגייס לצה"ל ושירת במשמר הגבול. אחרי כעשרה חודשים של שירות, במסגרת אחד האימונים, היה מעורב בתאונת דרכים מבצעית ונפצע בעינו. כתוצאה מכך, נפגעו ראייתו ושמיעתו, והוא סבל מבעיות בשינה.
בהמשך, הובילו השלכות הפציעה להתפרצות של מחלת הסכיזופרניה, ואלי הוכר כנכה צה"ל. לאורך השנים עבר טיפולים שונים והתאשפז מספר פעמים.
אחרי הפציעה, ניסה לחזור למפעל החשמל אך התקשה להתמיד בעבודתו, וכך גם במקומות עבודה נוספים. הוא התגורר עם משפחתו ביבנה, ומאוחר יותר עברה המשפחה לאשדוד.
בגיל חמישים ושלוש, נמצא עבורו מקום מתאים בהוסטל טיפולי המותאם לצרכיו, ואלי עבר להתגורר שם. לאחר כשנה, במאי 2006, אלי הלך לעולמו.
אלי סבח נפטר ביום ט' באייר תשס"ו (7.5.2006). בן חמישים וארבע בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין ביבנה. הותיר אחריו אם, אחים ואחות.
על מצבתו חקקה המשפחה, על פי אותיות שמו (אקרוסטיכון), את המילים: "אוהבים אותך, לא נשכח לעולם, יהי זכרך בליבנו לעד".
מקום למילים שתרצו להקדיש. ההקדשות נשמרות במכשיר שלכם בלבד ואינן מתפרסמות באתר.
התמונה מוצגת באיכות המקור הזמינה, ללא חיתוך פנים. פתיחת התמונה בגודל המקורי · מקור: אתר יזכור