טוענים את הסיפור…
כי הזיכרון נשאר לעד.
טוענים את הסיפור…
בן רגינה ופרג
מקום לידה: אשדוד
בן רגינה ופרג הלוי. נולד בכ"ד בניסן תש"ח (3.5.1948) במצרים. בן בכור להוריו, אח לסוזי, תמר ויוסי. יצחק גדל במצרים עד גיל תשע וב-1957 המשפחה עלתה לישראל, לאשדוד. מעט אחרי הגיעם לארץ נפטר אבי המשפחה, שהיה חולה לב, והאם נותרה להתמודד לבד עם גידול ארבעת ילדיה ופרנסת הבית. כעבור כשנה נשלחו יצחק ואחיו לפנימיית "עלומים" בכפר סבא, שם הוא חי ולמד עד גיל שש-עשרה. לאחר לימודיו בפנימייה בכפר סבא הצטרף יצחק לפנימייה הצבאית של חיל האוויר בתל נוף, למד טכנאות מטוסים ומשם התגייס לחיל האוויר. הוא החל את שירותו כפחח מטוסים בבסיס תל נוף. התקדם למחלקת ביקורת, ומשסיים את שירות החובה המשיך לשירות קבע בחיל. יצחק נשא לאישה את ויויאן. בני הזוג גרו באשדוד ונולדו להם שלושה בנים – שי, יוסי ועמית. בעל ואב מסור היה, מתוכנן ודייקן בכל מעשיו ותמיד חושב על תוצאותיהם ודואג לעתיד המשפחה. הכול בהתאם למשפט שהיה שגור בפיו, כדברי רעייתו – "שני צעדים קדימה". יצחק בורך בידי זהב, היה מוכשר וידע לפתור כל בעיה שהתעוררה בתחזוקת הבית. הוא אהב טבע ובעלי חיים ואהב לייצר במו ידיו דברים – בביתו גידל ציפורים ודגים, וטיפח צמחייה ענפה בחצר. לציפורים הכין כלובים ממדפים שנזרקו מבית ספר סמוך, כן הכין תאי הטלה וכך זכו בני המשפחה לעקוב אחרי הטלות ובקיעת ביצים, ויצחק זכה לגדל את הגוזלים בעזרת הזרקת דייסה לפיהם, פעולה שביצע בעדינות ובהמון אהבה. יצחק שירת בחיל האוויר שלושים וחמש שנים, עד פרישתו ב-2003. לאורך שירותו תרם רבות ברעיונות ובהצעות ייעול, ולא אחת זכה לשבחים על תרומתו. אחרי פרישתו הקפיד לשמור על כושר ותכנן להקדיש זמן למשפחה וליהנות, אך כעבור כשנתיים חלה בסרטן ריאות כתוצאה מחשיפה לאסבסט. יצחק סלע נפטר ביום ב' באב תשס"ה (7.8.2005). בן חמישים ושבע בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין באשדוד. הותיר אישה ושלושה בנים, אם ואחים. המשפחה תרמה את הציפורים והכלובים שיצחק טיפח לבית החולים "שיבא" בתל השומר, לרווחת השוהים במחלקה לשיקום נכי צה"ל.
מקום למילים שתרצו להקדיש. ההקדשות נשמרות במכשיר שלכם בלבד ואינן מתפרסמות באתר.
התמונה מוצגת באיכות המקור הזמינה, ללא חיתוך פנים. פתיחת התמונה בגודל המקורי · מקור: אתר יזכור