טוענים את הסיפור…
כי הזיכרון נשאר לעד.
טוענים את הסיפור…
בן צפורה ויחיאל
מקום לידה: ירושלים
בנם-יחידם של ציפורה ויחיאל-מיכאל, נולד ביום כ"ו בטבת תרע"ה (12.1.1915) בווינה, בירת אוסטריה, אך מקום-מגוריו היה בעיר קראקא, פולין. נצר למשפחת רבנים ותורנים מפורסמים מפלורנץ. בית הוריו היה בית אמיד, ספוג תרבות יהודית ציונית והשכלה. למד בבית-ספר עברי תיכון בקראקא והצטיין בלימודים. בשנת 1935 עלה עם הוריו ארצה והמשיך את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים במחלקה למדעי-היהדות. בעודו תלמיד באוניברסיטה התמסר לפעולה תרבותית בקרב "הנוער העובד". בימי מהומות-הדמים בשנת תרצ"ו היה מנאמני ה"הגנה" ומאז לא עזבה. בשנת 1936 שימש כנוטר ובשנת 1939 השתתף בקורס מ"כים בקרית ענבים. משסיים את לימודיו באוניברסיטה וקיבל תואר מוסמך למדעי-היהדות כיהן כמורה בבית-הספר הריאלי בחיפה ובגימנסיה "רחביה" בירושלים. בעבודת ההוראה ראה ייעוד קדוש, כפי שמעידים עליו חבריו בעבודה, ולה התמסר כל ימי חייו. היה בר-אוריין ובר-דעת, איש הספר, אוהב ספר ומסור ביותר לעבודתו ולחניכיו. בשל סגולותיו אלה נתחבב על הכל. סיפוק רב מצא בעבודתו כמרצה בסמינריון של מדריכים לפליטי קפריסין. עם פרוץ מלחמת-העצמאות התנדב ומילא תפקידים שונים ב"הגנה" בלילות - ואילו ביום הוסיף לעסוק בהוראה. ישראל-משה נפצע בהגנה על בית וגן בירושלים ומת מפצעיו ביום כ"ז באדר ב' תש"ח (7.4.1948). נקבר בסנהדריה בירושלים. בן 33 היה במותו. הניח אישה, ילד בן שש והורים. השאיר עבודות רבות במחקר הספרות ובמדעי-היהדות. ביום כ"ט בניסן תשי"ב (24.4.1952) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.
מקום למילים שתרצו להקדיש. ההקדשות נשמרות במכשיר שלכם בלבד ואינן מתפרסמות באתר.
התמונה מוצגת באיכות המקור הזמינה, ללא חיתוך פנים. פתיחת התמונה בגודל המקורי · מקור: אתר יזכור