טוענים את הסיפור…
כי הזיכרון נשאר לעד.
טוענים את הסיפור…
בן איטה וויטלי
מקום לידה: מעלות-תרשיחא
בנם הבכור של איטה וויטלי. נולד ביום כ' באייר תשס"ד (11.5.2004) בחיפה. אח גדול לליאל ועידן.
איתן גדל והתחנך במעלות. למד בבית הספר היסודי "מצפור סביונים" ובתיכון "מקיף אורט מעלות".
ילד חייכן, חברותי וערכי, מוקף חברים ואהוב על חבריו ועל מוריו. תמיד הפיץ סביבו אור גדול והיה נכון לעזור, לתרום ולעשות למען הסובבים אותו. בנוסף, היה חכם בצורה יוצאת דופן והצטיין בכל שנות לימודיו.
אחרי שעות הלימודים אהב איתן להיפגש עם חבריו, מהם זכה לכינוי – קוּפּי. אהב לטייל בטבע ולשחק בבית במשחקי מחשב. מילדות עסק בספורט, השתתף בחוגי כדורסל וכדורגל.
עם סיום התיכון ורגע לפני הגיוס, טס לשבוע ביוון עם חבריו הקרובים, וטייל בגיאורגיה עם כל המשפחה.
ב-2022 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בחטיבת חיל הרגלים "כפיר". במהלך ההכשרה נפצע בגבו, ובעקבות הפציעה הורד הפרופיל הרפואי שלו, דבר שלא אפשר לו להמשיך בתפקידו כלוחם. איתן ביקש להישאר בחטיבה ושימש כנהג של מפקד בא"ח (בסיס אימונים חטיבתי) "כפיר".
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
איתן, שמילא את תפקידו במסירות ובמקצועיות עוד לפני המלחמה, עשה זאת ביתר שאת החל מ-7 באוקטובר, כאשר לא היסס לרגע כשהוקפץ לדרום ונלחם בגבורה ביישובי העוטף לצד מפקדו.
במהלך שירותו נבחר למצטיין חטיבת "כפיר" וזכה פעמיים בתואר נהג מצטיין. מפקד החטיבה תיאר אותו כחייל אחראי ורציני מאוד, שאפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות. הקשר בין השניים היה קרוב, חברי ומלא בהערכה.
איתן אהב את השירות בצה"ל ונהנה מתפקידו, אך תמיד שאף לחזור לפרופיל קרבי. חודשים ספורים לפני מועד השחרור שלו, לאחר שהשתקם מהפציעה שעבר, השיג את מטרתו. הפרופיל הרפואי שלו הועלה בחזרה לפרופיל מתאים ללחימה, והוא השלים הכשרה כלוחם.
בחודשים האחרונים של שירותו הסדיר שימש איתן כנהג של מפקד חטיבת "אפרים", החטיבה המרחבית של צה"ל שאחראית על גזרת קלקיליה וטול כרם.
אחרי השחרור, המשיך לשירות מילואים באותו התפקיד.
מיד עם שחרורו נרשם לקורס בנושא קריפטו (מטבעות דיגיטליים מבוזרים). מגיל צעיר חלם ללמוד את תחום ההשקעות ושאף לעשות את המיליון הראשון שלו בשנת 2026.
איתן ידע להתחבר לאנשים בקלות ובמהירות. גם למכרים חדשים, שהכיר ימים ספורים בלבד, ידע לתת תחושה של קרבה והיכרות ארוכת שנים. הוא היה מלא בשמחת חיים ובאהבה לזולת, וידע תמיד לראות את הטוב בכל אחד. לחבריו היה כבן משפחה וכאח, לאחיו ואחותו היה מודל לחיקוי ומושא להערצה, ולהוריו היה מושא לגאווה.
איתן אהב מאוד לצאת לטבע ולטייל ברחבי הארץ, במיוחד באזור הצפון. יחד עם חברים קרובים ממעלות, שחלקם היו חבריו כבר מהגן, תכנן לטוס לדרום אמריקה ברגע שישתחרר ממילואים. הוא חיכה לטיול בקוצר רוח ולא הפסיק לדבר עליו, אך לא זכה להגשימו.
סמל ראשון איתן קופרמן נפל בעת שירותו במהלך המלחמה, ביום ז' באלול תשפ"ה (30.8.2025). בן עשרים ואחת בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין במעלות. הותיר אחריו הורים, אחות ואח.
אחותו הקטנה, ליאל, ספדה לו: "איתן היה הדמות להערצה שלי. הערצתי כל דבר בו, כולם הכירו אותי תמיד כ'אחות של איתן' ותמיד הייתה בי הגאווה שאני אחותו. תמיד אמרתי לכולם שאם לא הייתי אחותו הייתי מתחתנת איתו. הוא היחיד שהבין הכי טוב את הצחוקים שלי, כל פעם כשהייתי רואה אותו היה עולה לי החיוך, גם ביום הכי רע שלי היה מספיק לי החיוך שיש לו תמיד על הפרצוף והיום שלי היה משתפר.
הוא היה האח הטוב בעולם, הייתי מעריכה כל מילה שלו, תמיד הייתי באה אליו להתייעץ על החלטות בחיים שלי כי ידעתי שיש לו העצות הכי טובות. הוא ידע לראות ולחיות את החיים בצורה הכי טובה שיש. הוא תמיד היה אופטימי וחיובי ועם המון שאיפות לעתיד...
איתן היה ילד שליו, ילד נחת, הוא היה צנוע וכיבד תמיד את כולם סביבו לא משנה מי עומד מולו. הוא היה ילד חייכן, החיוך שלו בחיים לא ירד לו מהפנים. היה לו חיוך ממכר ואור פנימי שיוצא החוצה לכל הסובבים אותו. הוא היה ילד מוערך ואהוב , כל אחד שהכיר את איתן אפילו לשנייה אהב אותו כאילו הוא החבר הכי טוב שלו.
לאיתן הייתה אינטליגנציה רגשית גבוהה, הוא תמיד ידע איך להתנהל בסיטואציות, איך לתמוך ואיך להיות שם בשביל אנשים אחרים. הוא תמיד הסתכל על הכול בצורה הכי טובה שיש. הוא אהב את החיים כלכך.
איתן הוא מהאנשים שאין לך מילה רעה אחת להגיד עליהם. כשאיתן נפטר הבטחתי לעצמי שאני אמשיך את הדרך שלו, שאני אפיץ את האור שלו והלב הטוב שלו.
אני יודעת שאיתן מסתכל עלינו מלמעלה והוא מחייך. ה' לוקח את הטובים ביותר ואיתן הכי טוב בעולם. אני מודה כל יום שזכיתי להיות אחותו הקטנה, שזכיתי לגדול איתו ולחיות איתו. בלי איתן לא הייתי מי שאני היום".
ספד לאיתן מפקדו, אלוף משנה פאיז: "איתן יקר, שלוש שנים היינו יחד. שלוש שנים שבהן למדתי להכיר אותך לא רק כחייל מצטיין, אלא כאדם מיוחד במינו .
הדרך המשותפת שלנו יחד התחילה כיחסי מפקד ופקוד והתפתחה לחברות אמיתית. היית החפ"ק שלי ומתוקף כך בילינו שעות יחד בנסיעות, סמכתי עליך מכל הבחינות, עזרת לי ברמה האישית בצורה שלא אשכח לעולם. הקשר שיצרנו היה גם מעבר לשירות הצבאי - נקשרת למשפחתי, הפכת לחלק מהחיים שלנו.
עם פרוץ המלחמה בשבעה באוקטובר לא היססת לרגע. קפצת לדרום ונלחמת בגבורה ביישובי העוטף. אותה נחישות שאפיינה אותך בכל יום, אותה מסירות שהייתה הטבע השני שלך. רק לפני כמה חודשים נבחרת להיות מצטיין מח"ט ביום העצמאות האחרון - הכרה ראויה ללוחם שהיית.
איתן, היית חייל משימתי במובן הטוב ביותר של המילה. שקט, נחוש, צנוע. הענווה שלך לא הסתירה את הכוח הפנימי שלך, והיכולת שלך לשמור על שקט בסערה הייתה מעוררת השראה.
היית איש של אנשים - כולם אהבו אותך. אהבת לעזור, תמיד היית קשוב, אכפתי, בעל לב רחב. היית בן אדם טוב במהותך, תמיד עם רצון לסייע ומעולם לא שמעתי ממך תלונה.
בחודשים האחרונים ראיתי אותך מתרגש מהעתיד שלפניך. דיברת על האזרחות, על הטיול לחו"ל, על התוכניות שלך. התלהבותך הייתה מדבקת. התרגשת לסיים שירות סדיר משמעותי ולהמשיך ולתרום במילואים. היו בך חיים, תקווה, חלומות...
איתן, אחי, רוצה להגיד לך משהו שלא הספקתי, משהו שלא הזדמן לי להגיד במעמד השחרור שלך כפי שתכננתי – תודה!
תודה אחי, על השנים שהיינו יחד, על השירות הקרבי והמשמעותי, על הדרך שבחרת, על הנאמנות, על החברות, על הרגעים היפים והמורכבים, על הקפה ביחד בין נסיעה לפגישה, על כל רגע קטן וגדול שעברנו יחד, על הלב הגדול. תודה על מה שהיית, תודה על הכול.
איתן, השם שלך יישאר חרוט בלב שלי לנצח".
חבריו ספדו: "איתן, יוג'ין, קוּפּי, פוני. כל כך הרבה כינויים לבנאדם עם האישיות הכי צבעונית ושמחה שיש... השארת אותנו מפורקים. הלכת מוקדם ולקחת איתך חלק מכל אחד מאיתנו איתך למעלה... היית הבנאדם הכי מצחיק, שנון, חכם ויפה שהכרנו, היית בשבילנו הרבה יותר מחבר, היית אח, היינו משפחה.
הכרנו אותך יותר משהכרנו את עצמנו. את העצבים ואת הצחוק המתגלגל שתמיד בא אחרי. את הרצון המטורף שלך לטרוף את העולם בלי סוף. את הלב הטהור שלך, את החיוך הרחב שלך ואת ההומור השנון שלך. ואפשר להמשיך לציין עוד אינספור תכונות חיוביות... לימדת אותנו המון, אנחנו מודים לך ומכירים תודה שנפלה בחלקנו הזכות להיות החברים הכי טובים שלך במשך שנים ארוכות".
איתן מונצח באתר ההנצחה של רשת בתי הספר "אורט".
מקום למילים שתרצו להקדיש. ההקדשות נשמרות במכשיר שלכם בלבד ואינן מתפרסמות באתר.
התמונה מוצגת באיכות המקור הזמינה, ללא חיתוך פנים. פתיחת התמונה בגודל המקורי · מקור: אתר יזכור