טוענים את הסיפור…
כי הזיכרון נשאר לעד.
טוענים את הסיפור…
בן ח'דרה ואבראהים
מקום לידה: טובא-זנגרייה
בנם של ח'דרה ואבראהים. נולד ביום 13.1.1977 בטובא. אח לח'ליל, סמירה, חמזה, סמיר, אמירה, מונירה, מוניר, שהירה ואסאלה.
אמיר גדל בכפר טובא שבמזרח הגליל. בכפר ספג את ערכי הקהילה, החברות והמשפחה. למד בבית הספר "טובא" ביישוב, שם רכש את יסודות השכלתו.
במהלך לימודיו, כנער, יצא לעבוד ובין השאר עבד תקופה ארוכה ב"גרר מטרו". הניסיון שרכש בעבודתו הביא לגיבוש הרגלי עבודה, אתיקה, ורגישות לזולת. בשנות ילדותו ונעוריו התעצב והיה לאדם האוהב את החברה בה חי ופועל לרווחתה.
לאחר שנות עבודתו כנער, התגייס אמיר לצבא הגנה לישראל ושירת בחיל רגלים. משהתקדם לפיקוד חש אחריות רבה כלפי החיילים שתחת פיקודו. דאג להם כאילו היו ילדיו שלו, והיה מאוד רגיש לצרכיהם ולמצבם. נהג להמתין בבסיס עד שאחרון החיילים סיים את עבודתו ומשימותיו ורק אז יצא גם הוא. גישה זו שיקפה את אופיו הבסיסי – איש שלא מסתפק בפחות מהמקסימום שניתן לעשות עבור כל אחד בסביבתו או שנמצא תחת אחריותו. חבריו הגדירו אותו כחבר אמת בעל לב רחב ומפקד עם כושר מנהיגות.
אחרי שהשתחרר מצה"ל שב לחיות ולעבוד בטובא. הוא נישא לוופא ולזוג נולדו חמישה ילדים: אחמד, מחמד, יוסף, לואיס ומריה.
אמיר טיפח תחביבים. אהב לשחות, ומגרש הכדורגל הגדול שמול ביתו היה מקום הבילוי האהוב עליו מילדות, שם שיחק עם חבריו מהשכונה. אהבה מיוחדת הייתה לו לטיולים בארץ, במיוחד בצפון ובאזור רמת הגולן, לשם נהג לצאת עם משפחתו בסופי השבוע. בטיולים אלה נהגו להגיע לירדן לשייט קיאקים, שהסב לו עונג רב.
אמיר היה צנוע ונדיב, ונתינה לאחרים הייתה חלק בלתי נפרד מאישיותו. הוא הגדיר את עצמו כאיש שאינו יודע לומר לא. בסביבתו ראו בו אדם קשוב ותומך, זה שאם הייתה לו היכולת לעזור – עזר, ואם לא הייתה לו היכולת – גם אז מצא דרך לעזור.
הילדים היו מרכז עולמו – תמיד חיכו לו לארוחת ערב ולא הסכימו לאכול בלעדיו, גם כאשר שב הביתה בשעות מאוחרות. לזוג היה חלום משותף: לקנות בית ולגדל בו יחד את ילדיהם. תכננו לצאת לטיול בחוץ לארץ עם הילדים, אולם לא הספיקו לממש את החלום.
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, שבעה באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס מרצועת עזה במתקפת פתע על ישראל. בבוקר זה החלה מלחמה.
ביום 16.9.2024 התגייס אמיר למילואים ושירת בחיל רגלים. הוא פעל במקצועיות ובמסירות. הביטחון של מדינת ישראל היה בראש מעייניו, כפי שאמר לרעייתו כשהביעה בפניו את חששותיה ודאגתה לשלומו: "בשביל שהדגל ימשיך להיות מונף אני מוכן לעשות הכול".
רב-טוראי אמיר מסרי נפל בעת שירותו במהלך המלחמה ביום 2.4.2025. בן ארבעים ושמונה בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בטובא. הותיר אחריו אישה וחמישה ילדים, הורים ותשעה אחים ואחיות.
לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל.
מקום למילים שתרצו להקדיש. ההקדשות נשמרות במכשיר שלכם בלבד ואינן מתפרסמות באתר.
התמונה מוצגת באיכות המקור הזמינה, ללא חיתוך פנים. פתיחת התמונה בגודל המקורי · מקור: אתר יזכור