טוענים את הסיפור…
כי הזיכרון נשאר לעד.
טוענים את הסיפור…
בן גלינה ואלכסנדר
מקום לידה: רמת גן
בנם של גלינה ואלכסנדר. נולד ביום י"ט בסיוון תשמ"ח (4.6.1988) בגורלובקה, עיר קטנה במזרח אוקראינה (אז – ברית המועצות). אח קטן לאנה.
הוא נולד בשם דמיטרי, גדל והתחנך באוקראינה, למד בבית ספר יסודי ובחטיבת ביניים בעיר מגוריו.
ב-2002, כשהיה בן ארבע-עשרה, עלה ארצה במסגרת תוכנית "נעל"ה" (נוער עולה לפני הורים), המאפשרת לבני נוער יהודים לעלות לארץ למספר שנים, ללא הוריהם, ללמוד בתיכון ישראלי ולקבל תעודת בגרות ישראלית.
עם הגעתו לארץ, החל ללמוד בבית ספר דתי בעפולה בתנאי פנימייה. בתחילה, הלימודים היו מאתגרים מאוד עבור דמיטרי, בעיקר כיוון שלא ידע את השפה העברית. למרות הקושי הוא לא ויתר, השקיע והתמיד בלימודי השפה ובמקצועות בית הספר, ולבסוף סיים את לימודיו בהצטיינות.
במהלך הלימודים, התקרב מאוד ליהדות והחליט להתגייר. הוא שינה את שמו לעקיבא, כיוון שהושפע מאוד מסיפורו של רבי עקיבא ומערכיו. בעקבות התהליך, החל לחבוש כיפה, הקפיד לשמור על כשרות ולקיים את כל המצוות.
כשסיים את לימודיו, החליטו הוריו לעלות לארץ בעקבותיו. תחילה, התגוררה המשפחה בקריית ביאליק ובהמשך עברה לרמת גן. עקיבא ניצל את הזמן שהיה לו עד הגיוס, עבד בעבודות שונות וסייע להוריו להתאקלם.
ב-2006 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בחיל ההנדסה הקרבית. הוא עבר הכשרה כצלף וכחבלן והצטיין בביצוע תפקידו. תמיד שאף לחקור ולהבין כל פרט קטן, ובעקשנות ונחישות אופייניות הקפיד הן על הסטנדרטים המקצועיים שלו כלוחם והן על קיום המצוות.
אחד מחבריו לשירות, שבהמשך שימש גם כמפקדו, היה הזמר עידן עמדי, שסיפר על רגע שחלקו בחג הסוכות: "היה קפוא בחוץ, אבל אתה התעקשת לישון בסוכה... רגע לפני שנרדמתי אמרתי לך: 'עקיבוש, שלא תעז להעיר אותי לתפילה בבוקר'. בשעת בוקר מוקדמת כבר היית על מדים עם הסידור הקטן בידך.
"ניערת אותי בתוך שק השינה ואמרת לי: 'קום, עמדי, תתגבר כארי. אתה אריה'. התעצבנתי שהערת אותי אבל קמתי כי זה אתה, וקשה להגיד לך לא. וגם כי לא הייתי נותן לך לראות אותי מוותר לעצמי. העקשנות היפה שלך ליוותה אותנו לאורך כל השירות".
אחרי השחרור עקיבא המשיך לשרת במילואים כלוחם בגדוד ההנדסה 8173 של חטיבת "עציוני". במסגרת שירותו הצבאי, בסדיר ובמילואים, לקח חלק במבצעים הבולטים של צה"ל ברצועת עזה, בהם מבצע "עופרת יצוקה" (27 בדצמבר 2008 – 18 בינואר 2009), מבצע "עמוד ענן" (14-21 בנובמבר 2012) ומבצע "צוק איתן" (8 ביולי – 26 באוגוסט 2014).
הייתה לו אהבה גדולה לארץ ישראל ולעם ישראל, ורצון שכל תושבי הארץ ירגישו בטוחים בבתיהם. גם במילואים, המשיך לשרת בגאווה מתוך תחושת שליחות, ותמיד שמר על תיק מוכן עם כל הציוד הצבאי, למקרה של הקפצה.
הוא היה אדם חכם, צנוע ובעל חוש הומור משובח, מוסרי מאוד ותמיד מוכן לעזור. בכל תחנות חייו היה אהוב מאוד ומוקף חברים, שימש כעמוד התווך של משפחתו ודאג לכל סובביו גם מבלי שיבקשו. בשעות הפנאי, התנדב עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים וגילה כלפיהם רגישות רבה.
עקיבא התעניין מאוד בטכנולוגיה, במכניקה ובהדפסות תלת-ממד. הוא חלם להיות מהנדס מכונות, והתקבל ללימודים ב"טכניון" שבחיפה, אך דחה אותם בשנה כדי לעבור קורס צבאי בפינוי מוקשים.
לבסוף, החליט להירשם ללימודי תואר ראשון בהנדסה מכנית במכללה האקדמית להנדסה "אפקה" בתל אביב. הוא למד במסלול ערב שאפשר לו לעבוד במקביל במשרה מלאה, בחברה הנדסית שביצעה פרויקטים עבור הצבא.
את אולגה, אהובתו, הכיר ב-2013. אולגה התגוררה אז ברוסיה והגיעה לארץ כדי לבקר חברה משותפת לה ולעקיבא. אותה חברה ביקשה מעקיבא לעזור לה ולאסוף את אולגה משדה התעופה, וכך הפך עקיבא לאדם הראשון שפגשה בארץ. לדבריה, זו הייתה אהבה ממבט ראשון, ולמרות שבילו יחד יום אחד בלבד, הרגישו שהם נפשות תאומות.
הם שמרו על קשר כשאולגה חזרה לרוסיה, ועקיבא טס לבקר אותה. כעבר מספר חודשים החליטה אולגה לעלות לארץ.
ב-2014 עקיבא ואולגה נישאו והתגוררו יחד ברמת גן.
הוא היה בן זוג מושלם שתמיד הביא פרחים, השאיר פתקים רומנטיים ברחבי הבית וכתב מכתבי אהבה. מפעם לפעם נהג להשתעשע בניסיונות טכנולוגיים שונים בבית, ואף נעזר בטכנולוגיה על מנת לעשות מחוות רומנטיות מקוריות. כך, באחד מימי ההולדת של אולגה, פרס עקיבא מערכת חיישנים ברחבי הבית, ובכל פעם שאולגה עברה בפתח אחד החדרים קפץ מולה מקל של ארטיק שאליו הדביק צורת לב, כדי להזכיר לה שהוא אוהב אותה.
עקיבא ואולגה רצו להרחיב את משפחתם ולהביא ילדים לעולם, אך לא הספיקו להגשים את החלום המשותף.
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
עם פרוץ המתקפה, עקיבא התייצב ביחידה, עוד לפני שהוקפץ באופן רשמי. תחילה, הוצב בגבול הצפון שאליו התפשטה הלחימה מיומה הראשון. בהמשך, התנדב יחד עם יחידתו להיכנס ללחימה בשטח רצועת עזה.
הוא לחם במשך חודשים ארוכים בגבורה, במקצועיות ובגאווה גדולה. כשסיום סבב המילואים עמד על הפרק, עקיבא סירב להשתחרר ואמר: "עשינו עבודה גדולה, אסור להפסיק עכשיו. חייבים לסיים את המשימה למען המדינה".
ביום שני, 8.1.2024, יצאה היחידה לפעילות מבצעית במרכז הרצועה, סמוך למחנה הפליטים אל-בורייג'. במהלך הפעילות, נפגע הכוח מפיצוץ עוצמתי. עקיבא נהרג במקום, ואיתו נהרגו עוד חמישה לוחמים.
רב-סמל מתקדם עקיבא יסינסקי נפל בקרב ביום כ"ז בטבת תשפ"ד (8.1.2024). בן שלושים וחמש בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקריית שאול, תל אביב. הותיר אחריו אישה, הורים ואחות.
אולגה, אשתו, ספדה לו: "הלב שלי נשבר. חלק ממנו הולך איתך היום עקיבא. היית אדם מיוחד וטוב לב. הייתה לנו אהבה גדולה עשר שנים, עטפת אותי בחום ואהבה ודאגת לי להכול... עקיבא היה ציוני והאמין בארץ ישראל. רצינו להקים בית בישראל ולהביא ילדים. צר לי שלא הספקנו. עקיבא, יקר שלי, תודה שהגנת עלינו בגופך. אני אוהבת אותך, גיבור שלי".
בתקרית בה נפל עקיבא, נפצע באורח קשה חברו לשירות, הזמר עידן עמדי. לאחר שהתאושש מעט מפציעתו, ערך עידן מסיבת עיתונאים ובה ספד לעקיבא: "עקיבא ואני מכירים מגיל תשע-עשרה. התקבלנו יחד לצוות הסיור, הוכשרנו יחד, לחמנו יחד במבצעים הרבים ובמלחמות השונות... הלוואי שאי פעם אוכל להסביר לעם ישראל מי היית. הלוחם הכי ידען ומקצוען. חזק, טוב לב. צלף חד פעמי ששמו הלך לפניו בכל החיל. גם כשהפכתי למפקד מעולם לא חשתי שוני בינינו. היית תופס אותי בלילות, אחרי שכולם נרדמים, ומדייק אותי. אומר לי איפה עשיתי טוב, איפה פחות.
"היית לי למצפן ערכי ומוסרי. רגע לפני הפיצוץ עוד התגאית בפני בתואר בהנדסת מכונות שבדיוק סיימת. הספקת לזרוק לי בדיחה צינית אחרונה על המקצוע שבחרתי לעצמי. 'אתה רואה עמדי', ככה אמרת, 'יש אנשים שעושים משהו רציני עם החיים שלהם'. אני מעריץ אותך, אני אוהב אותך לעד".
עקיבא מונצח באנדרטת "דרך הגבורה" לחללי חיל ההנדסה בכל מערכות ישראל, הנמצאת בצומת חולדה, ממערב ללטרון.
הוא מונצח באתר ההנצחה האינטרנטי של המכללה האקדמית להנדסה "אפקה" בתל אביב.
סרטון לזכרו הופק במסגרת הפרויקט "בליבנו לעד" של עיריית רמת גן. הסרטון ניתן לצפייה ביוטיוב תחת השם "בליבנו לעד: פרויקט זיכרון ברמת גן – רס"מ עקיבא יסינסקי".
חבריו של עקיבא ללימודים במכללה האקדמית "אפקה" יצרו באמצעות מדפסת תלת-ממד דגם של רכב ההאמר הצבאי שאותו אהב במיוחד, והטביעו על הדגם את המילה "עקיבוש".
עמוד לזכרו של עקיבא נפתח באתר memoriz.plus.
אתר שהמשפחה הקימה להנצחתו - https://www.akivayasinskiy.org/
מקום למילים שתרצו להקדיש. ההקדשות נשמרות במכשיר שלכם בלבד ואינן מתפרסמות באתר.
התמונה מוצגת באיכות המקור הזמינה, ללא חיתוך פנים. פתיחת התמונה בגודל המקורי · מקור: אתר יזכור