טוענים את הסיפור…
כי הזיכרון נשאר לעד.
טוענים את הסיפור…
בן ענת ואילן
מקום לידה: ברקן
בנם של ענת ואילן. נולד ביום ל' בסיוון תשס"א (21.6.2001) ביישוב הקהילתי ברקן שבדרום השומרון. ילד שלישי במשפחה, אח למעיין חיים, עידו יחיאל ונועה.
אריאל יואב נולד עם אסתמה קשה ואת שנותיו הראשונות העביר בין בתי חולים, אבל גם כאשר טופל בטיפולים מכאיבים החיוך לא עזב אותו. סיפרה אימו: "לא משנה כמה היה לו חום, לא משנה כמה לא הרגיש טוב, הוא חייך".
בגלל מצבו הבריאותי הוא נכנס לראשונה למסגרת חינוכית בגיל שנתיים וחצי. סיפר אביו: "כבר מהמעון ראו שהוא מנהיג - כריזמטי, חזק, יודע מה הוא רוצה ואיך הוא רוצה, אבל הוא לא הוביל בכוח אלא באהבה ובנתינה".
ככל שגדל, גברה רגישותו לאחרים. סיפרה אימו: "בגיל חמש היה לו התקף אסתמה חריף עם ארבעים מעלות חום ולקחנו אותו לבית החולים... הכניסו לו אנטיביוטיקה באינפוזיה ואני ישבתי לידו ובכיתי. אריאל הסתכל עליי, ליטף לי את הפנים ואמר: 'אימא, מה את דואגת, יהיה בסדר, אני אהיה בריא'. הילד הזה עודד אותי, נתן לי כוח".
אריאל התחנך בבתי ספר בעיר אריאל הסמוכה לברקן - בית הספר היסודי "נחשונים" ותיכון "קריית החינוך אורט יובלי אריאל". הוא אהב במיוחד פסיכולוגיה ורובוטיקה. בגיל ארבע-עשרה בנה עם חבריו רובוט לתחרות "נבחרת המחר" ושר המדע העניק להם תעודה.
אריאל, שהיה נער מקובל בחברה ומוקף בחברים, רתם את מעמדו כדי לעזור לילדים חלשים. "אם ילד ישב לבד על ספסל בלי חברים, אריאל היה הראשון לגשת, לחבק, לחבר אותו לחבורה", סיפרה אימו, "הוא נתן מקום לכולם - לחלש ולחזק, למקובל ולשקט. ידע לגרום לכל אחד להרגיש שייך".
אחרי שעות הלימודים נהג להישאר בבית הספר כדי לסייע לתלמידים מתקשים להתכונן למבחנים. כאשר היה בן ארבע-עשרה ונודע לו שיש בנות שלא הוזמנו למדורת ל"ג בעומר של היישוב, דאג לכך שיוזמנו. "כזה הוא היה", סיפרה אימו, "מנהיג מלידה".
כמי שהייתה אמונה על מעשי חסד בסביבתה, אימו מצאה בבנה שותף פעיל לדרכה: "הוא חילק איתי סלי מזון, עזר, ראה בזה שליחות".
גם עבור אחיותיו ואחיו היווה מקור תמיכה. סיפרה מעיין אחותו: "בכל פעם שהייתי בדאון או שלא הייתי בטוחה בעצמי, אריאל תמיד תמך בי. אמר לי שאני הכי יפה בעולם ומהממת. הוא ידע להעלות אותי מאפס למאה ולתת לי להרגיש טוב עם עצמי".
אריאל אהב לשיר, לרקוד ולרכוב על סוסים. בגיל שש-עשרה עשה רישיון נהיגה על טרקטורון ונהנה לנהוג בו.
ביום 31.10.2019 התגייס לצה"ל. הוא עבר טירונות בניצנים ושובץ כראש לשכה בחטיבה מרחבית "יהודה" בגזרת חברון, אך לא הסתפק בכך. הוא חלם להפוך לקצין, וכעבור זמן התבשר שמשאלתו עומדת להתגשם והוא יוכל לצאת לקורס קצינים.
ביום שישי 4.9.2020 יצא לחופשת סוף שבוע. במהלכה, נסע עם אחיו למסיבת טבע בשמורת הטבע פורה שבצפון הנגב, על גדות נחל שיקמה.
טוראי אריאל יואב צפריר נפל בעת שירותו ביום ט"ו באלול תש"ף (4.9.2020). בן תשע-עשרה בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי קריית שאול בתל אביב. הותיר אחריו הורים, שתי אחיות ואח.
אימו הקריאה מעל קברו את מילות השיר "גיבור של אימא" (מאת משה פרץ) וספדה לו: "תמיד תהיה לי מלך העולם, תמיד תהיה שלי. איך אימא יכולה לקבור את הבן שלה? אריאל בני היקר, האהוב והחזק, יפה התואר עם החיוך שובה הלבבות. אהבת שכולם שמחים... תמיד תהיה הפרח שלנו, המלך. שמור עלינו מלמעלה. תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים, ילד שלי".
אחותו מעיין ספדה: "רק טוב עשית בחיים שלנו... תמיד חשבת עלינו לפני שחשבנו על עצמנו... איך מעבירים חיים בלעדיך? תמיד הסתכלתי עליך מהצד ואמרתי 'איך הוא כזה טוב'... אני מצטערת שלא תגשים את החלומות שלך, שהרבה אנשים לא יכירו אותך. אני מצטערת שאתה לא כאן. איך הלכת ככה".
ספדה נועה אחותו: "תמיד כשהלכת למקום כלשהו נתת לי נשיקה וחיבוק. תמיד כשלא הרגשתי שייכת והייתי בצד, היית עושה לי שיחת עידוד ואומר שאני מלכה ושאני לא צריכה להתבייש... לא יכולתי אז שלא לחייך".
אחיו עידו ספד לו: "אנחנו חולקים את אותו המוח, אותם רגשות, אותו הפרצוף, אותו יום ההולדת. אנחנו תאומים זהים בהפרש של שלוש שנים. דבר שתמיד רציתי להגיד לך שאתה לא יודע: אני מעריץ אותך, אחי. 'אח שלי' - המילים האלה יקבלו משמעות שונה בחיים שלי".
ספד לו ראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן: "יש אנשים שחיים מאה שנה ולא מספיקים, ואתה עשית כל כך הרבה בגיל צעיר... השפעת טוב על העולם יותר מאדם זקן... זכיתי להכיר אותך מאז שהיית ילד מקסים עם לב זהב, כל כולך נתינה וחסד... כמה היית גאה לגדול ולגור בברקן, אהבת את הקהילה המופלאה של ברקן שהיא כמו משפחה וכולם החזירו לך אהבה. נועדת לגדולות. כל מכריך חזו לך עתיד גדול".
בתום שנת האבל הוכנס בברקן ספר תורה לעילוי נשמתו של אריאל.
מדי שנה, במסגרת "פרויקט אריקסון ע"ש אריאל יואב צפריר" בכפר הנוער "עתיד רזיאל" בהרצליה, תלמידי כיתות י"א משוחחים על מורשתו עם ענת אימו.
משפחתו של אריאל החליטה להמשיך בחלוקת סלי מזון ובעשיית מעשי חסד לעילוי נשמתו.
מקום למילים שתרצו להקדיש. ההקדשות נשמרות במכשיר שלכם בלבד ואינן מתפרסמות באתר.
התמונה מוצגת באיכות המקור הזמינה, ללא חיתוך פנים. פתיחת התמונה בגודל המקורי · מקור: אתר יזכור