טוענים את הסיפור…
כי הזיכרון נשאר לעד.
טוענים את הסיפור…
בן אדיס וביאדגלין
מקום לידה: לוד
בן אדיס וביאדגלין. נולד ביום ה' בתמוז תשמ"ד (5.7.1984) בעיר יוזהבה שבאתיופיה. אח לטרונגו, גביאיו, אצ'מי, דרג'ה, מוליה, ממיט ושיבשי. נתן עלה לארץ באחד ממבצעי ההצלה המרגשים בתולדות העם היהודי ומדינת ישראל - "מבצע שלמה". על המבצע הוחלט בעקבות מלחמת המורדים במשטרו של מנגיסטו שהתקרבה לבירה אדיס אבבה, שם התרכזו יהודי אתיופיה והמתינו לעלייתם לארץ. "מבצע שלמה" החל ביום 24 במאי 1991 ונמשך 36 שעות, שבמהלכן הובאו לישראל ברכבת אווירית כ-14,300 עולים. עם בואם שוכנו העולים באופן זמני בבתי מלון ובאתרי קרוואנים. את ימיה הראשונים בארץ עשתה משפחתו של נתן במרכז הקליטה "כדורי" שליד עפולה. נתן החל ללמוד בבית-הספר היסודי הממלכתי-דתי "לביא" שבקיבוץ לביא והסתגל אט-אט לחיי הארץ. לאחר זמן מה עברה משפחתו מהגליל התחתון ללוד ונתן המשיך את לימודיו שם, בבית-הספר היסודי הממלכתי-דתי "רמב"ם". את לימודיו התיכוניים עשה ב"כפר בתיה" - כפר הנוער של רשת אמי"ת ברעננה - וסיים 12 שנות לימוד. בפנימייה היה נתן חלק בלתי נפרד מקבוצת נערים שתרמה רבות בסיוע לקהילה והצטיינה בעזרה הדדית, בפתרון מצוקות ובטיפוח אידיאלים. בתקופה זו נתגבשה אישיותו המיוחדת והעצמאית; הערכים שספג בכפר, כנטילת אחריות ומעורבות חברתית, עלו בקנה אחד עם הדרך שבה האמין שיש ללכת. נתן בלט באהבתו הרבה לארץ-ישראל וגרס כי יש לעשות הכל למען המדינה. הוא הוביל אחריו חברים ובני משפחה ועודדם להתגייס לצה"ל ולשמש כלוחמים. נתן התגייס בראשית חודש דצמבר 2003 וללא כל לבטים ביקש לשרת במשמר הגבול. לאחר שעבר טירונות והוכשר כלוחם הוצב ביחידת מג"ב בירושלים. הוא התחבב מאוד על חבריו הלוחמים שידעו להעריך את תכונותיו הטובות. מפקדיו מעידים כי היה אדם בעל שיעור קומה ויכולות גבוהות ועם זאת - צנוע וביישן. לכל משימה ולכל סיוע שנדרש התנדב ראשון, "לוחם מזן אחר", כדבריהם. כשמו כן היה - תמיד ידע לתת, ולעצמו לא ביקש דבר. בן משפחה מסור היה ורחש כבוד גדול להוריו ולמשפחתו. בתקופת שירותו עמד בקשר רצוף עם אמו, דורש היה בשלומה ומרגיעה מדאגותיה. נתן נפל ביום כ"ו בסיוון תשס"ה (3.7.2005) בעת פעילות מבצעית של כוח מג"ב בעוטף ירושלים. הכוח שאיבטח את עבודות בניית גדר ההפרדה באזור הר אדר הותקף באבנים בידי עשרות פלסטינים. נתן פתח במרדף אחר המתפרעים אך מעד והידרדר עשרות מטרים במורד המצוק לערוץ נחל כפירה. פציעתו היתה אנושה והוא הובהל, מחוסר הכרה, לבית-החולים "הדסה עין כרם". מאמצי הרופאים להצילו עלו בתוהו ולאחר מספר שעות נפטר מפצעיו. בן עשרים ואחת היה בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בלוד. הותיר הורים ושבעה אחים ואחיות. לאחר מותו הועלה לדרגת סמ"ר. העיתונות הכתובה והאלקטרונית סיקרה בהרחבה את האירועים שהובילו למותו של נתן. נשיא המדינה, מר משה קצב, ערך ביקור תנחומים אצל המשפחה וציין את פועלו כפי ששמע ממפקדיו על היותו של נתן דוגמה למופת, כלוחם וכאדם.
מקום למילים שתרצו להקדיש. ההקדשות נשמרות במכשיר שלכם בלבד ואינן מתפרסמות באתר.
התמונה מוצגת באיכות המקור הזמינה, ללא חיתוך פנים. פתיחת התמונה בגודל המקורי · מקור: אתר יזכור