טוענים את הסיפור…
כי הזיכרון נשאר לעד.
טוענים את הסיפור…
בן דליה ודוד
מקום לידה: ראש העין
בן דליה ודוד. נולד ביום כ"ג בסיוון תשט"ו (13.6.1955) בראש העין. הרביעי מבין שמונה אחים ואחיות. אח צעיר למזל, שמשון ויהודה; ואח גדול לדורית, נילי, עירית ושרונה. גדל והתחנך ביישוב הצעיר ראש העין, היה ילד חברותי ושובב. בילדותו, התפתחה בחצר מדי חורף בריכת צפרדעים, וירוחם אהב להיכנס אליה ולהשתובב בה. בשעות שלאחר הלימודים הרבה לשחק עם חבריו. עם סיום לימודיו התיכוניים התגייס לצה"ל, הוצב בחיל הים ושירת באילת. במהלך שירותו, משפרצה מלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973, הועבר לחיל השריון ושם שירת עד שחרורו. בחיל זה המשיך לשרת גם במסגרת שירות המילואים. לאחר פטירת אביו החליט להתעמק בדת, ולמשך תקופה קצרה למד בכולל. בהמשך עבר לצפון הארץ, לקריית שמונה, למד במכללת תל חי הנדסת חשמל ובמקביל פתח מסעדה. לאחר שלוש שנים סגר את המסעדה, יצא לשוטט בעולם והתפרנס מעבודות שיפוצים. עם שובו ארצה שכר דירה בפתח תקווה. לצד עבודתו בשיפוצים ובחשמל, החל לכתוב כתבות לעיתונים שונים כעיתונאי עצמאי. היכרותו עם ברכה, שנוצרה בזכות שותפו לדירה, הציתה בליבו את אש האהבה, והעידה על קשר גורלי שנועד להתממש. כבר בפגישה הראשונה נשארו ערים ודיברו כל הלילה. מאז, רק גברה נטייתם ההדדית לשיחות נפש ממושכות, נטייה אשר הלכה והעמיקה. מלבד זאת, חלקו השניים אהבה משותפת לשפה העברית ונהגו לדון ולהתווכח על האופן הנכון להגיית המילים. כשני דעתנים גמורים, המשוכנעים כל אחד בצדקת עמדתו, השכילו לנהל שיח פתוח, קשוב ומכיל. בני הזוג נישאו בשנת 1989. הם בנו את ביתם בראש העין, ונולדו להם שני ילדים – ברק ואביב. המשפחה הייתה כל עולמו של ירוחם וילדיו – משאת נפשו. הם הרבו לטייל בארץ, לבקר חברים ומשפחה. כחובב כדורגל מושבע, חלם על הרגע שילדיו יגדלו ויוכל ללכת עימם למשחקי כדורגל. ומשגדלו הבנים והחלו ללמוד בבית הספר, נהנה להקדיש להם זמן איכות ולעזור להם להכין את שיעורי הבית. ירוחם היה איש רעים להתרועע והוגדר בפי חבריו "גאון ומצחיק". הוא אצר ידע רב במגוון תחומים – מתמטיקה, אנגלית והיסטוריה, התעניין בפוליטיקה וגילה מעורבות בענייני אקטואליה. תמיד התנהל בסבלנות רבה ואהב לעזור לכולם. לימים התברר עד כמה דגל במידת החסד, למשל כיצד נהג לקנות מצרכים למעוטי יכולת ולהשאירם בדיסקרטיות מחוץ לדלת בית הנזקק. ירוחם דורון (דורני) נפטר ביום ד' בכסלו תשס"א (30.11.2000). בן ארבעים וחמש בפטירתו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין שבראש העין. הניח אחריו אישה, שני בנים, אם, אחים ואחיות. על מצבתו חקקו אוהביו את הפסוק "אשר בך ירֻחם יתום" (הושע יד, ד). ירוחם לא זכה לראות את בניו מקימים משפחות. משפחתו הכינה אלבום הנצחה ובו מכתבי פרידה שנכתבו לאורך השנים ותמונות מאבני דרך בחייו. כתבה גיסתו: "עם שחרורי מהצבא ופשיטת המדים, החלטתי לערוך סבב ביקורים אצל האחים הרחוקים. אני מגיעה לראש העין, מקישה על דלתם של משפחת דורון, ירוחם פותח את הדלת בחיוך רחב ובלתי נשכח ואומר: 'ברוכה הבאה גיסתי היקרה.' לאחר ימים ספורים בביתם ושעות ארוכות של שיחות ברומו של עולם עם ירוחם, גיליתי את אישיותו המדהימה של אדם יקר זה. אישיותו הקסימה אותי ונפשי צמאה לשמוע עוד ועוד מדברי החוכמה שהניב פיו. לעולם לא אשכח את הכבוד שהעניק, את דאגתו, נדיבותו ורוחב ליבו. ... היית אדם של מעשים. תמיד אמרת – 'דבר מעט ועשה הרבה.' לא ארבה עוד במילים. רק אביט אל על אל השמיים, ואראה אותך מביט על כולם מלמעלה ומחייך חיוך רחב." כתב אביחי: "ירוחם, נשארו לי ממך זיכרונות כה נעימים, ובאוזניי עדיין מהדהדים מילות העידוד לאורך השנים ותקופת החברות-שכנות שבינינו שהייתה נפלאה! יהי זכרך ברוך." ישיבת "נחמת ציון – שובו בנים" של מוסדות ברסלב קיימה יום לימוד ותפילה לעילוי נשמתו של ירוחם.
מקום למילים שתרצו להקדיש. ההקדשות נשמרות במכשיר שלכם בלבד ואינן מתפרסמות באתר.
התמונה מוצגת באיכות המקור הזמינה, ללא חיתוך פנים. פתיחת התמונה בגודל המקורי · מקור: אתר יזכור