טוענים את הסיפור…
כי הזיכרון נשאר לעד.
טוענים את הסיפור…
בן רוזליה וזאב
מקום לידה: ירושלים
בנם של רוזליה וזאב. נולד בטרנסילבניה בשנת תרע"ט (1919).
גיורא נולד בשם ג'ורג' סירני. אימו נפטרה בלידתו ולאחר מכן נטש אותו אביו .הוא גדל בסביבה בה היו יהודים בודדים, היה היהודי היחיד בבית הספר שכל תלמידיו היו נוצרים וסבל מאנטישמיות.
תוך גיוס כוחות נפש ותושייה הוא חיפש את דרכו ובין השאר הצטרף כחניך לתנועת הנוער "גורדוניה" - תנועה ציונית-סוציאליסטית שדגלה בעלייה ארצה בכל האמצעים האפשריים. בסמוך לפרוץ מלחמת העולם השנייה ברח מטרנסילבניה ועלה לארץ ישראל באוניה "טייגר-היל" עם קבוצת חניכי תנועת הנוער.
לאחר תלאות רבות הגיעה האוניה לישראל באחד בספטמבר 1939, יום פרוץ מלחמת העולם השנייה. סמוך לחופי תל אביב ולאחר עימות מול הכוחות הבריטים ששלטו בארץ הועלתה האוניה על שירטון על ידי מפקדיה אנשי "ההגנה", וקבוצת מעפילים ובהם גיורא, שחששו להיתפס על ידי הבריטים ולהישלח למחנות מעצר לקפריסין או לאירופה, קפצו מהספינה לחוף. תושבי הארץ התגייסו לסייע להם להימלט – דאגו לתת להם בגדים יבשים שהחליפו את בגדיהם הרטובים כדי שלא יזוהו כמעפילים.
בניו מספרים כי באופן כלשהו הוא הגיע לצריף של פולה ודוד בן-גוריון בתל אביב. דוד בן-גוריון הורה לו לשנות את שמו ובעקבות כך הוא אכן שינה את שמו הפרטי מג'ורג' לגיורא, ואת שם משפחתו מסירני לשמיר בעקבות ספר של משה שמיר שמצא.
גיורא גר והתחנך בארץ בכמה קיבוצים.
בהמשך, בשנות מלחמת העולם השנייה, גמלה בליבו החלטה להתגייס לצבא הבריטי. הוא הפליג מישראל לצרפת, שם התגייס לצבא הבריטי.
אחרי שהיה בלונדון בתחילת ההפצצות הגרמניות של העיר, את רוב שירותו הצבאי עשה גיורא באל-עלמיין שבמצרים, שם נפצע בריאתו ובהמשך גם חלה בשחפת.
עם תום מלחמת העולם השנייה, בשנת 1945, חזר לארץ ישראל.
לאחר שובו לארץ שירת במגרש הרוסים שבירושלים, כשוטר בריטי יהודי. בשלב מסוים גויס למחתרת אצ"ל והשתתף בפעילויות רבות בשורות הארגון.
בהמשך הצטרף לפלמ"ח ונלחם בשורותיו במלחמת העצמאות. בקרב על רמלה ולוד התלקחה מחלתו בשנית, ונקבעה לו נכות בשיעור מאה אחוז.
לאחר הקמת המדינה הקים גיורא משפחה ונולדו לו שלושה בנים – אורי, יוסי, ועמי. הוא עבד כמנהל משק במשרד הבריאות.
למרות ילדות לא פשוטה וללא תמיכת משפחה, מצא גיורא את דרכו בחיים ותרם בתפקידיו השונים במסירות להגנת המדינה. הוא היה איש משפחה מסור, אב ולימים סב אהוב ואוהב. שמר על חוש הומור מפותח והיה "מסמר הערב" בכל מפגש חברתי. היה חובב כדורגל נלהב, אוהד קבוצת בית"ר ירושלים, שנהג ללכת למשחקי הקבוצה.
גיורא שמיר (סירני) נפטר ביום ו' בסיוון תשנ"ט ( .(21.5.1999בן שמונים בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין גבעת שאול, הר המנוחות בירושלים. הותיר אחריו אישה ושלושה בנים.
מקום למילים שתרצו להקדיש. ההקדשות נשמרות במכשיר שלכם בלבד ואינן מתפרסמות באתר.
התמונה מוצגת באיכות המקור הזמינה, ללא חיתוך פנים. פתיחת התמונה בגודל המקורי · מקור: אתר יזכור