טוענים את הסיפור…
כי הזיכרון נשאר לעד.
טוענים את הסיפור…
בן ויוי ומשה
מקום לידה: רמת השרון
בן ויוי ומשה. נולד בירושלים ביום י"ח בניסן תשל"ט (15.4.1979). אח לגל ואפרת. את ילדותו ונעוריו בילה ברמת השרון. למד בבית הספר היסודי "אורנים", בחטיבת הביניים "נווה מגן", ואת לימודי התיכון סיים בהצטיינות במגמה הרב-תחומית בתיכון "רוטברג" . נדב היה יפה תואר, שובה לב ותמיד משך אליו את תשומת הלב בחיוכו שכבש את כולם. הוא היה חם, רגיש וסקרן, ובעל נשמה עדינה, מורכבת ומופלאה. מעת לעת הקרין החוצה ילדותיות מתוקה, שהתבלטה על רקע השאפתנות, הדקדקנות והשקדנות. נדב הצטיין תמיד, בכל אשר עשה, ושאף לשלמות. תמיד היה מוקף בחברים ובחברות, חדרו וביתו היו למקום כינוס קבוע, בכל סוף שבוע ובכל חופשה. זמנו של נדב נחלק בין שתי קבוצות חברים: קבוצת הבנים וקבוצת הבנות, כשלכל מפגש אופי שונה. נדב ידע לגלות רגישות והקשבה לאלו ולאלה, והכל בדרכו החייכנית ומלאת הקסם. הוא היווה מרכז חברתי לכולם, באהבה ובשמחה שלו. נדב אהב לטייל בארץ. בילדותו השתתף בקייטנות של "החברה להגנת הטבע", ובתקופת לימודיו בחטיבת הביניים בחר להיות בכיתת ניווט. הוא הספיק לבקר בחו"ל בהזדמנויות שונות תוך גילוי סקרנות רבה והתחקות אחר דרכי חיים שונות. בקלות סיגל לו את סגנון המקום בו הוא ביקר. לפני הצבא, כאשר נסע לטיול משפחתי לניו-יורק ולבוסטון הוא היה הנווט המשפחתי והתמצא בכל האירועים המעניינים, קבע את המסלולים והוביל את המשפחה כבקי ורגיל בדרכים. אף שזו הייתה הפעם הראשונה שבה ביקר בארה"ב, הוא לא היסס לצאת לבדו כדי להיפגש ולבלות עם חברים; ניו-יורק התאימה לו, והוא חלם ללמוד ולחיות בה לאחר שחרורו מן הצבא. לאחר סיום לימודיו, "נחטף" נדב לקורס קדם-צבאי במסגרת "חמ"ן תלפיות" של חיל המודיעין, בסיומו גוייס לשירות סדיר בחיל. הוא למד ערבית, והוכשר לתפקיד מש"ק בינה רשתית ביחידה מובילה ומסווגת של החיל. הוא התגייס בראשית חודש מרץ 1998 והוצב בתפקידו בבסיס חיל המודיעין. נדב שם קץ לחייו בנסיבות טרגיות ביום י"ד באלול תשנ"ח (4.9.1998) והוא בן תשע-עשרה בלבד. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בקריית שאול. אופן מותו היה מפתיע ומדהים כל כך כי תמיד היה אדם של שלום ובחל באלימות. הוריו, אחיותיו, בני משפחתו וחבריו נותרו המומים וכואבים אל מול החלל העצום שנפער בתוכם ובתהייה אינסופית ובשאלות עמוקות לנוכח האובדן הקשה הזה. את החלל הזה ממלאים בהמון אהבה מאז. "האין אותך הוא כה בלתי נסבל, עד שיש לנו אותך וכמו לא הלכת בכלל".
מקום למילים שתרצו להקדיש. ההקדשות נשמרות במכשיר שלכם בלבד ואינן מתפרסמות באתר.
התמונה מוצגת באיכות המקור הזמינה, ללא חיתוך פנים. פתיחת התמונה בגודל המקורי · מקור: אתר יזכור