טוענים את הסיפור…
כי הזיכרון נשאר לעד.
טוענים את הסיפור…
בן נאוה וזאב
מקום לידה: יקנעם (מושבה)
בן נאוה וזאב. נולד ביום ל' באב תשל"ט (23.8.1979) בירושלים. בן בכור, אח לליאור וליונתן.
נמרוד גדל במושבה יקנעם. את לימודיו היסודיים עשה בבית הספר בכפר יהושוע עד כיתה ו', את לימודיו בחטיבת הביניים ובתיכון המשיך בבית הספר האזורי "כרמל זבולון" שבקיבוץ יגור.
אמו נאוה סיפרה: "נמרוד אהב את בית הספר (כרמל זבולון) והתייחס בהערכה למורים ובאהבה לתקופת הלימודים שם".
מוריו העידו עליו: "נמרוד היה תלמיד מוכשר מאוד,אשר הידע הרב שלו התגלה בהזדמנויות רבות מאוד. הוא אהב את המגמה הריאלית, ובמיוחד הצטיין בתחומי המחשבים והפיזיקה".
אימו המשיכה ותיארה את בנה : "נמרוד היה נער חכם, רחב אופקים, שמצוינות לא הייתה ערך שדיבר עליו - הוא פשוט הגשים אותה הלכה למעשה. שילוב של נשמה טובה עם אהבה למוזיקה ולספרים. הוא היה תולעת ספרים של ממש". והוסיפה: "אחד העיסוקים האהובים עליו היה המשחק 'מגי'ק', שבו נתן ביטוי ליכולותיו היצירתיות ולדימיון השופע שלו,יחד עם מיומניות גבוהות של תכנון וביצוע".
נמרוד שפע אהבה למשפחתו ולחבריו. הוא ידע לתת בלי לדבר, בלט בטוב ליבו ובאיכפתיות שלו. הוא היה ילד שקט ונחבא אל הכלים, ילד ונער מיוחד ואהוב על משפחתו וחבריו. נמרוד נסך רוגע ושלווה, והצניעות היתה בנשמתו. הוא היה סקרן והשקיע בדברים שאהב, ותמיד ניתן היה לסמוך עליו בכל מצב.
אימו סיפרה עוד כי כילד וכנער נמרוד היה קשור לאחותו ליאור ולאחיו יונתן. כך, כשהיה בן אחת-עשרה בלבד, קנה לאחיו יונתן אופניים ליום הולדתו השלישי מדמי הכיס שחסך.
כאשר הפצירו בו להצטלם באירועים משפחתיים ובטיולים, נהג לומר בחיוך: "למה אתם צריכים לצלם אותי? הרי יש לכם את האורגינל".
נמרוד אהב מאוד בעלי חיים, ובמיוחד את התוכי שלו מסוג ג'קו שקרא לו ינקו.
נמרוד התגייס לצה"ל ב-13 באוקטובר 1997. הוא סיים קורס "אבנט כחול", המכשיר טכנאי תקשורת נתונים בחיל האויר, ושובץ בבסיס פלמחים, ביחידה שעסקה בתקשורת מחשבים.
מפקד הטיייסת סיפר: "בתקופת שירותו הקצרה גילה נמרוד ידע רב בתחום המקצועי, יכולות אישיות אדירות, ידע כללי עשיר והספק גבוה בעבודתו. הוא רקם מערכת יחסים ייחודית עם חבריו ליחידה והיה אהוד על כולם".
טוראי נמרוד קובר נפל בעת מילוי תפקידו ביום כ"ז בתמוז תשנ"ח (21.7.1998). בן תשע-עשרה בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין ביוקנעם. הותיר אחריו הורים, אחות ואח.
כתבה אימו: "נמרוד רקם תוכניות רבות לעתיד, הוא שאף לחזור לניו יורק, שקסמה לו כשהיה בטיול משפחתי, ושאף ללמוד מחשבים בטכניון ולעסוק בתחום זה.
נמרוד היה ילד שכל כך היה קל לגדל, וכל כך קשה, עצוב וכואב לאבד. מותו מילא את ליבנו בכאב עמוק ובגעגועים שאין להם סוף, כבור פעור ועמוק".
ראש המטה הכללי דאז, רב-אלוף שאול מופז, כתב במכתב תנחומים למשפחה ביולי 1998: "נמרוד שירת כטכנאי תקשורת נתונים בחיל האויר ותואר כחייל פיקח ובעל רמה אישית גבוהה, שהיפגין משמעת עצמית בעת מילוי תפקידו. נמרוד בלט ברגישותו והיה אהוד ומקובל על מפקדיו וחבריו כאחד. זכרו יהיה נצור בליבנו תמיד".
אחותו ליאור (אבן) כתבה לזכרו את השיר "להכיר אותך", אותו גם ביצעה והעלתה ליוטיוב, בליווי תמונות מחייהם המשותפים. את העיבוד המוזיקלי עשה שי אבן, ללחן של זאב אלישע נוימן:
"עוצמת עיניים/ נשימות עמוקות/ הקולות רוחשים מסביב/ שמש של בוקר/ נוגע לא נוגע/ בורחת אל תוך עצמי/ העט רשמה עוד פסקה מעצמה/ קצת אחרי שעזבת/ וכל התמונות של שנינו ביחד/ נשארו מחייכות/ כאילו כלום לא קרה. //
רק רוצה להכיר אותך/ ואתה לא כאן/ לגלות ביחד דברים שאינם/ בין משפט לבין ריב/ כמו ילדה קטנה/ כמעט ושכחתי/ לאסוף רגעים מהדרך/ רגע אחד ארוך ומתמשך/ שנייה שהפכה לשנים/ עשרות טיולים על ההר הפצוע/ מסע חיפושים עמוק בתוכי/ רק רוצה להכיר אותך... //
חלום אמיתי כמו לילה הזוי/ חיבקתי אותך/ יכולתי להרגיש בך שוב/ התעוררתי דומעת/ חנוקה ויודעת/ רוצה לשיר ולהכיר אותך/ ואתה לא כאן... כמעט ושכחתי לאסוף רגעים מהדרך/ מי אתה?"
נמרוד מונצח עם חללים נוספים בוגרי בית הספר "כרמל זבולון" בבית הספר, זכרם מועלה ביום הזיכרון מדי שנה. ביקנעם, המושבה בה גדל, מוקרנת מצגת ביום הזיכרון לזכר בני המקום שנפלו, וכן במועצה מקומית מגידו.
נמרוד מונצח באנדרטה לזכר חללי חיל האוויר שנפלו בעת שירותם, אשר ניצבת בהר הטייסים.
מקום למילים שתרצו להקדיש. ההקדשות נשמרות במכשיר שלכם בלבד ואינן מתפרסמות באתר.
התמונה מוצגת באיכות המקור הזמינה, ללא חיתוך פנים. פתיחת התמונה בגודל המקורי · מקור: אתר יזכור