טוענים את הסיפור…
כי הזיכרון נשאר לעד.
טוענים את הסיפור…
בן ברכה ושלמה
מקום לידה: פתח תקווה
בן שלמה וברכה. נולד ביום ט' בכסלו תש"ח (22.11.1947) בפתח-תקוה ובתאריך ההיסטורי של החלטת עצרת האו"ם על הקמת המדינה (29.11.1947) הוכנס לבריתו של אברהם אבינו. נסים היה בן למשפחה וותיקה בארץ ובעלת-שם בפתח-תקוה. כשהגיע לגיל-הלימודים למד בבית-הספר היסודי "פיקא" וסיים את לימודיו בו. הוא המשיך ללמוד בבית-הספר התיכון המקצועי "עמל" שם, אבל לאחר שנה אחת של לימודים נוכח כי אין בלימודים אלה כדי למלא את שאיפותיו ובחר לו דרך-חיים אחרת כנער עובד בעיריית פתח-תקוה. הוא השתייך לתנועת "הנוער העובד והלומד" בסקציה המקצועית. אולם יחד עם עבודתו בשעות-היום לא ויתר על רצונו ושאיפותיו להתקדם - ולמד בבית-ספר תיכון. אהב מאוד ספורט והשתייך ל"הפועל" בפתח-תקוה. יותר ממשחקי-הכדור האחרים מצא ביטוי לעצמו במשחק הכדורגל, אהוב-נפשו. כך היה מעורה היטב בחיי הספורט של עירו. בנובמבר 1965 גויס לצה"ל ועקב זאת נאלץ להפסיק את לימודיו. כושרו הגופני וכוח-רצונו היקנו לו מקום-כבוד ביחידה הקרבית של "גולני". הוסמך כחובש קרבי ובעובדה זאת יתכן כי יש כדי להוכיח על הזדהות מלאה של אופיו עם תפקידו; זאת אומרת: רצונו לבוא לעזרת הזולת במקרה הצורך. מטבעו היה נער אוהב-חיים, שקט, מסור ואהוב על כל הסובבים אותו. היה עדין-נפש ומפני כך ידע תמיד לקשור מיד קשרי-חיבה עם כל הבאים עמו במגע. הוא היה מצניע לכת, בלי שאיפות של התבלטות - ובכל זאת מצא את מקומו בחברה בזכות אדיבותו, ותרנוהו, מזגו הנוח ושאר מידותיו הטובות. עוד הוא בשירות-חובה פרצה מלחמת ששת הימים. יום לפני נפלו כתב הביתה בזו הלשון: "בינתיים אל דאגה מצדכם. בנכם מיצג את צה"ל בכבוד" - וביום ז' בסיון תשכ"ז (15.6.1967) נפל במוצבי בית המכס העליון מעל גשר בנות יעקב בשעה שבונקר של תחמושת התפוצץ. הובא למנוחת-עולמים בקבר-אחים בבית-הקברות הצבאי בנהריה. מפקדו כתב להוריו בשמו ובשם אנשי יחידתו: "אין ספק שאפשר היה לסמוך עליו בכל. גם בשעותיו האחרונות מילא את תפקידו במסירות כיאות לאישיותו, דרגתו ואופיו". ב"יסודות", ביטאון הסתדרות פועלי הבניין, הועלה זכרו.
מקום למילים שתרצו להקדיש. ההקדשות נשמרות במכשיר שלכם בלבד ואינן מתפרסמות באתר.
התמונה מוצגת באיכות המקור הזמינה, ללא חיתוך פנים. פתיחת התמונה בגודל המקורי · מקור: אתר יזכור