טוענים את הסיפור…
כי הזיכרון נשאר לעד.
טוענים את הסיפור…
בן בתיה ושמואל
מקום לידה: תל אביב -יפו
בן בתיה ושמואל, נולד בשנת 1916 בעיר סלוטונה שבסלובקיה ועלה לארץ בשנת 1929. הוריו נפטרו בהיותו ילד ואריה הגיע עם קבוצת ילדים יתומים לכפר-הנוער בן-שמן, בו התחנך ולמד לאהוב את העבודה ואת הארץ. היה עלם יפה-תואר, חסון, ואהוב על הכל, בין התלמידים הטובים בכפר ומופת לנערים בטוב-לבו, ביושרו ובנכונותו לעזור לחלש ממנו. כאשר סיים את לימודיו בבן-שמן, הצטרף לקבוצת הכשרה בקבוצת גבע, עבד בסדום, במפעל שבדרום ים-המלח ואחרי-כן נסע לגולה לבקר את אחיו ואחיותיו. בשובו הצטרף לגרעין של בוגרי בן-שמן שהקימו את קבוצת "אלומות". בתחילה עבדו בבן-שמן ואחר-כך בזכרון-יעקב, ומשם עברו להתיישבות בפוריה שליד יבנאל. אריה היה מעמודי התווך של הקבוצה, אך לאחר לבטים רבים עזב אותה עם משפחתו והשתקע בתל-אביב. בימי מלחמת-העולם השנייה התגייס אריה לצבא הבריטי, שירת באיטליה והגיש שם עזרה לפליטי המחנות. אחרי המלחמה שימש מזכיר סקציית המתכת של "הנוער העובד" בתל-אביב. הוא דאג לנערים העובדים, התעניין במצבם המשפחתי, עזר להם כאב. בתקופת חייו האחרונה מילא תפקיד של קצין-הסברה בגדנ"ע. אריה נפל בחג-הפסח, ביום י"ח בניסן תש"ח (27.4.1948) בשכונת שפירא. כשחזר ממילוי תפקידו ב"הגנה", פגע בו צלף ערבי והרגו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק. השאיר אחריו אישה, רחל, וילד, אהוד.
מקום למילים שתרצו להקדיש. ההקדשות נשמרות במכשיר שלכם בלבד ואינן מתפרסמות באתר.
התמונה מוצגת באיכות המקור הזמינה, ללא חיתוך פנים. פתיחת התמונה בגודל המקורי · מקור: אתר יזכור