טוענים את הסיפור…
כי הזיכרון נשאר לעד.
טוענים את הסיפור…
בן רחל ואברהם
מקום לידה: עגור
בן רחל ואברהם, נולד ביום י"ט בסיוון תרפ"ד (21.6.1924) בווארשה, בירת פולין, ועלה ארצה בחודש ניסן תרצ"ג. הוא סיים בית-ספר עממי בתל-אביב ואת בית-הספר המחוזי "טיץ" ביגור. היה בעל זיכרון וידע עמוק בתנ"ך, דקדוק, דברי-הימים, טבע וידיעת הארץ. יצחק כתב שירים, עסק בציור והשתתף בכתיבת חיבורים וחידות-תשבץ בעיתון התלמידים "יהודה הצעיר" ובתחרות בכתיבת חיבור זכה בפרס. שירת בפלמ"ח משנת תש"ח והצטרף לגרעיני הקיבוצים אילון, מעברות, ואחר-כך חבר-מייסד של קיבוץ עברון, בו עבד בענפי-משק שונים, היה מדריך לתרבות וגם רועה-צאן. אגב פעולות הסיור של הפלמ"ח הרחיב ידיעותיו בטבע הארץ; בכל מקום בו שהה - בבית-הספר, בגרעין, בקיבוץ ובצבא - הדריך את חבריו ואת הנוער בתורת הטבע, בידיעת הארץ, בלימודי התנ"ך וכו'. בהיותו בשירות צבאי בנגב הוסיף להתעניין בצמחייה המקומית. אסף והגדיר למעלה מ400- זנים, ובעבודתו זו עורר תשומת-לבם של אנשי מקצוע ומומחים. אחרי שסיים קורס מדריכים של "השומר הצעיר" עמד להישלח לחוץ-לארץ להשתלמות, אך דחה את נסיעתו זו עד גמר המלחמה. יצחק שירת בחטיבת הנגב כקצין-סיירים, אלחוטאי, מאמן בכלי-נשק שונים ומשרטט מפות צבאיות של הגליל והנגב. השתתף בכל פעולות החטיבה וגילה כושר מיוחד בתכנון ובביצוע כיבוש באר שבע. הוא צילם מהאוויר את עמדות האויב, השתתף ב-24 טיסות, ובטיסת-הסיור האחרונה בעת מבצע "חורב" לסילוק הצבא המצרי מתחומי ישראל, הופל מטוסו ונתרסק ליד עוג'ה אל-חפיר, ביום כ"ו בכסלו תש"ט (28.12.1948). נקבר בבית אשל. במכתבו האחרון מערב חנוכה תש"ט (המכתב הגיע בימי האבל) בירך את הוריו בברכת חג-החשמונאים של הימים ההם ושל הזמן הזה. חודש אחר-כך הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקיבוץ עברון. ליום השלושים הוציא קיבוץ עברון חוברת לזכרו. במלאות שנה למותו כינסו הוריו את עזבונו בספר-זיכרון "דברי ימי יצחק". חלק ניכר תופסות בו הרצאותיו בכתב על: א) שבטי הבדווים בנגב, ב) אוסף צמחים במדבר-יהודה ובנגב, ג) הקבלה והמקובלים, ד) תורתו של האר"י והשפעתו.
מקום למילים שתרצו להקדיש. ההקדשות נשמרות במכשיר שלכם בלבד ואינן מתפרסמות באתר.
התמונה מוצגת באיכות המקור הזמינה, ללא חיתוך פנים. פתיחת התמונה בגודל המקורי · מקור: אתר יזכור